מאת איתן קלינסקי
כואב לי שחיים גורי עלה על שרטון של שירה המעגנת דפוסי דה לגיטימציה של ערביי חיפה התחתית. הסטריאוטיפים השליליים של דה לגיטימציה שליוו את העם היהודי ופגעו בו תקופה ארוכה שם(!), מועצמים כאן(!)

מאת עופר יהלום
בדרך כלל אני מסכים עם הנאמר בסדרה זו, אבל פרק זה מלא סילופים והשמצות. ראשית, אלה שמניפים שלטים עם "הטייסים הם רוצחים" הם מיעוט מבוטל.

מאת חיים ברעם
בינתיים קורבין הוא רק מנהיג האופוזיציה, אבל בחירתו הפכה את השמאל העקבי לא רק ללגיטימי, אלא גם למנהיג שכבות עצומות בציבור.

מאת דוד גלעד
חיים גורי היה והינו חיים חפר למתקדמים. בפרפראזה על וולטר בנימין, שטען שהתפילה היא השער דרכו יכנס המשיח, אומַר שהציונות המתנחלת, זו שחיים גורי הוא אחד מנציגיה המובהקים, ראתה בכוונת הרובה את האשנב דרכו יכנס המשיח.

מאת גדעון עשת
יש לקוות כי מרבית מצביעיו של משה כחלון בבחירות האחרונות מבינים כעת, בסופו של התקציב הראשון שהגיש כחלון, כי האיש אינו אלא ליכודניק בינוני שלא מעלה ולא מוריד. סתם עוד אחד.

מאת אלי אמינוב
משרד החינוך, שעסוק זה שנים בהפרטה מטורפת של מוסדות החינוך הממלכתי, מגלה לפתע חשק לפעול בכיוון ההפוך ולהלאים את מוסדות החינוך המצוינים במגזר הפלסטיני.

מאת חיים ברעם
אין טעם ואין סיבה לבקש סליחה ממישהו. זה טוב, זה צודק, זה נכון וזה יפה להיות סוציאליסט שוחר שלום; זה מכוער, זה זדוני וזה שקרי לסלף את ההיסטוריה, לרמוס עם שכן ועדות שלמות בשם "הציונות הסוציאליסטית".

מאת ניב מיכאלי
במסע הרס חריג בהיקפו, הרסו הרשויות הישראליות מספר בתים המתקרב למספר הכולל של מבני המגורים שהרסה ישראל בכל החודשים מתחילת השנה. יותר מ-200 בני אדם, כמחציתם קטינים, איבדו החודש את בתיהם.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
אני חולקת על הסל בכך שהוא מבכה על היעדר זעם. יש זעם, רק שלזעם אין שפה. ובהיעדר שפה לא ניתן לנסח בצורה ברורה מהי הבעיה ולא לנסח אסטרטגיית פתרון.

מאת אלי אמינוב ועפרה ישועה-ליית
בצד השני של השסע הדתי, מאות אלפי פלסטינים מעדיפים בגלוי שותפות של שוויון עם יהודים שאינם לאומנים קיצונים על פני שותפות עם קבוצות דתיות-משיחיות המנסות לגרור אותם לפנאטיות המבוססת כביכול על האסלאם.

מאת מירה ברק
את מי בעצם מברכים השלטים בכביש 6? נגיד, את יהודי ניו יורק? בטח. הם הרי חלק מבית ישראל. לעומת זאת, את תושבי טירה וטייבה – השלט מברך? ברור שלא.