מאת הילאל אלוש
18 שנים במאסר, 11 מתוכן בכלא. זה העונש שגזר ביהמ"ש על מרדכי ואנונו בגין חשיפת תכנית הגרעין של ישראל. אבל העונש שגוזרים עליו שרי הפנים לדורותיהם חמור לא פחות – מדי כמה זמן, משרד הפנים, באישור ביהמ"ש, גוזר עליו עונש נוסף של בידוד מהעולם.

מאת שמואל אמיר
אומה, אמר חוקר הלאומיות ארנסט רינן, היא קבוצה של אנשים מאוחדים סביב ראייה לא נכונה של עברם ושנאה לשכניהם. אמירה זו מתאימה כנראה גם היום לישראלים ולפלסטינים כאחד. אך יש בכל זאת דרגות של התנכרות לזולת, ושלמה אבינרי הוא ממש אביר ההתנכרות והשנאה.

מאת אבשלום קווה
תוך כדי בהייה במקום שמע הסטודנט קול שפנה אליו ברוך "הי אתה שם?" עתה הבחין הברנש במזנון נייד בשולי הגבעה ובתוכה איש מן הישוב, עגלגל, מרכיב משקפיים, כובע סומבררו על ראשו וכולו חיוך מרציפני.

מאת חיים ברעם
אני מציע לכל עמיתַי העיתונאים והפובליציסטים: אל תקבלו את חופש הביטוי שלכם כדבר מובן מאליו. זהו הנכס העיקרי שלנו, ושׂומה עלינו להיאבק למענו עד הסוף. תמיד הייתי קצת חצוף, ויש לזה מחיר.

מאת גדעון עשת
כשהגנגסטר (סליחה, הפרופסור) עושה לביתו בבית חולים ציבורי זה בסדר. כאשר הגנגסטר (נניח) עושה כן בנמל אשדוד הציבורי זו מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושוחד.

מאת סיגל רוזן
צאדק הסכים לעזוב את ישראל למדינה שלישית לאחר שקיבל זימון לכלא חולות וסירב לחזור ולהיכלא פעם נוספת בישראל. לטענתו, עד מועד הטיסה שתיאמה לו רשות ההגירה, לא ידע לאיזו מדינה יטוס, רק ידע שמדינה זו אמורה להגן עליו מפני גירושו לסודאן.

מאת חיים ברעם
הדיבורים על מועמדים מחוץ לפוליטיקה, שופטת או מדען, הם חסרי תוחלת. קשה להניח שהח"כים יוותרו על זכות היתר לבחור אחד משלהם למשרה, שיש בה יותר יוקרה מאשר תוכן. לכן נמשך המרוץ הקדחתני לתפקיד לא הכי חשוב, כי הבחירה לנשיא היא דרך מצוינת לסיים את הקריירה הפוליטית.

מאת גדעון עשת
אם ההצעה תאושר בכנסת במושב הנוכחי ואם היא תופעל  מחודש אוגוסט, ואם המידע הצפוי יזרום כמתוכנן ובמהירות הרי שיאיר לפיד הוא מועמד רציני לפרס נובל לכלכלה לשנת 2015. ואם לא – אז לפרס איגנובל שהוא הרבה יותר משעשע.

מאת גדעון ספירו
השם דוד רוזן נשמע לי מוכר. חיפשתי את שמו בפרויקט אותו אני מנהל כבר 30 שנים במסגרתו אני שולח מכתבים אישיים לשופטים שחטאו או פשעו בגזענות, בעיוות דין או סתם ברשעות.  ואכן, רוזן היה "קליינט" שלי.

מאת שי אמיר
החיים במתקן המעצר החלו להעכיר את רוחו. ההתייצבות למפקד שלוש פעמים ביום, הארוחות הדלות, חוסר המעש, הזבובים ומעל לכל, אי הוודאות. במשך שנים עבד הרון לפרנסתו יומם וליל ובשנים האחרונות אף ניהל צוות עובדים. ברגע בהיר אחד מצא עצמו "מובטל", כלוא ומועמד לגירוש.

מאת אלי אמינוב
אין אלה עשבים שוטים או תופעה חולפת. ניתן לראותם כפלוגות הסער של המערכת הקולוניאלית הישראלית, המייצרת  מערכת חוקים גזענית, המתייחסת לבני אדם לא לפי מעשיהם אלא לפי מוצאם. החקיקה המתמשכת נועדה להבטיח את המשך האספקה של אוכלוסיית מתיישבים נאמנה וצייתנית