מאת אבשלום קווה
אותה מושבה כה ביישנית, כמעט עלומה, נתונה לבדיחות הדעת של עירניקים, קיבוצניקים ומושבניקים למיניהם וכה ארצישראלית, מגלמת בפשטותה אפשרות שונה לחלוטין מההווה המקרטע, פשטות שמתה בעודה באיבה באיזו גבעה חמקמקה כשהיא רצה לים בצעדים כפולים ובחצי גוף עירום.

מאת חיים ברעם
המדינה בונה התנחלויות חדשות ומרחיבה את הישנות, ואנשים כמו עוז נאחזים ברשות הפלסטינית האימפוטנטית, ובמשא ומתן הנצחי, שאיננו אלא מסגרת רופפת שמאפשרת התרחבות נוספת וטענות חדשות על המצב הבלתי הפיך בשטחים.

מאת שמואל אמיר
הטחת ההאשמה של קבלת "הנרטיב הערבי" מטרתה להרתיע כל הבעה ישראלית בזכות הבנה לסבלו של הפלסטינים ביום אבלם. כנראה ברור לאבינרי שלא יתכן שמישהו בישראל יקבל טענה של ערבים (!), בוודאי לא טענת הנכבה הפלסטינית הסותרת את נשמת היסטוריוגרפיה הציונית.

מאת לילי אילן
למרות דיווחים על קולות חזקים בתוך הוועדה המתנגדים להמשך הפרטתה של מערכת הבריאות, ההדלפות מתוך הוועדה מעוררות דאגה, ובמיוחד זו מהשבועיים האחרונים בנוגע לביטוחים המשלימים.

מאת גדעון עשת
באחרונה הגישה חברת החשמל תביעה כנגד חברת החשמל של מזרח ירושלים. מה יש לחח"י נגד חמ"י? חמ"י לא משלמת חשבונות חשמל. החוב שלה, אפשר ללמוד מהתביעה, הוא על סך 531. לא, לא 531 שקל אלא 531 מיליון שקל. כסף קטן.

מאת אילן שדה
מאז הקמת המדינה –  שואת יהודי אירופה הפכה לביזנס ציוני ולמכשיר "שנור". כבר בשנת 1952 המדינה  כרתה "הסכם שילומים" עם גרמניה המערבית. איש מן הנושאים והנותנים לא היה ניצול שואה. לאיש מהם לא הייתה סמכות לפעול בשם הנספים ובשם השרידים.

מאת גדעון גיתאי
חשיפת עסקי הריגול של ישראל בארה"ב אינה דועכת. מדוע העסק לא נרגע? ברקע לדיווחים בשבועון "ניוזוויק" עומדת האמירה "הם עדיין עוסקים בזה". במילים אחרות: ישראל ממשיכה בריגול בארה"ב, בעיקר בתחום התעשייתי-טכנולוגי, או במילים פחות מכובסות: בתחום הנשק.

מאת עודד גולדרייך
הגיע הזמן לדון באופן שבו מצדיקה הציונות השוויונית את האידיאולוגיה שלה, ובפרט לנוכח העובדה ההיסטורית של קיום עם פלסטיני שמולדתו היא אותה טריטוריה שהציונות מסמנת כמחוז חפצה.

מאת אבשלום קווה
הסטארט אפ של ד"ר הרצל, בצוותא עם האפליקציה של החקלאי בן-גוריון (כך דרש שירשם בתעודת הזהות) הצליחו מעל המשוער; ריבונות שוקקת, צבא בדום מתוח, תעשיה חוצה יבשות, כרטיסי אשראי, תוכניות טלוויזיה בטעם גורמה מיט גורנישט, אחד אלוהינו ושניים במחיר של אחד.

מאת נטע עפרוני
מחסום העומד בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים, אינו מסוגל להכיל את כמות האנשים המבקשים לעבור דרכו לירושלים בשעות המעבר הסואנות. הצפיפות הבלתי אנושית ותנאי ההמתנה המשפילים והמזעזעים גורמים סבל רב

מאת חיים ברעם
לכאורה, הייתי יכול להטביע חותמת של כשרות למהדרין על הנוסחה האנטי-אימפריאליסטית של חברי, אלמלא היו בה כמה חולשות עובדתיות ורעיוניות שמטילות בה פגמים משמעותיים. בשום מקום לא מצאתי הוכחה כלשהי לטענה הבסיסית שחמאס באמת נאבקת נגד ההגמוניה של ושינגטון.