מאת נועם חומסקי
כדי להבין מה קורה עלינו לשים לב לא רק למאורעות קריטיים בעולם האמיתי, שלעתים נדחקים הצידה מדפי ההיסטוריה, אלא  גם למה שמנהיגים ופרשנים מקרב האליטה סבורים, ככל שהדברים נגועים בפנטזיה.

מאת גדעון ספירו
במדינה המעלה על נס ומקיימת יום זיכרון רשמי לגזענים כמו השר והגנרל לשעבר רחבעם זאבי שתמך בטרנספר לערבים,  מדינה ששר הפנים שלה, אלי ישי, מנצח על גירוש מביש של מבקשי מקלט, מדינה כזו יכולה לעכל ללא קושי מלחין כמו ריכרד וגנר.

מאת חיים ברעם
בכל רחבי עירנו עובדים אנשים, שעוברים את ההתנסות המשפילה הזאת בכל יום. כמו תמיד במקרים אלה אני מקווה שלא ניאלץ, כולנו, לשלם את מלוא המחיר באחד הימים, וגם "השער ההומניטארי", שנועד לאפשר מעבר במקרים מיוחדים, לא יציל אותנו מהזעם הנורא שעתיד להתפרץ בעתיד הלא רחוק.

מאת מיקו פלד
כיום שוב עומדות בפני ישראל שתי ברירות: להמשיך להתקיים כמדינה יהודית תוך כדי שליטה בעם הפלסטיני ושימוש בחוקים גזעניים ומשטר צבאי ברוטלי, או לעבור שנוי עמוק ומהותי שבו תהפוך ישראל למדינה דמוקרטית אמיתית בה חיים ישראלים ופלסטינים בשוויון זכויות מלא במולדתם המשותפת.

מאת ראובן קמינר
למה יהודים ישראלים צריכים להילחם ביהודים ישראלים אחרים כאשר הם יכולים להחליט יחד בידידות על גזל של עוד אדמה פלסטינית? לפי הוראת ביבי, דחתה הכנסת את הצעת חוק הלגליזציה. ברור שביבי לא זקוק לאישור הכנסת לסיפוחים גדולים וטובים יותר.

מאת חיים ברעם
יש לשלב את המאמץ לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית, לפתרון נאור והוגן לפליטים ולשיקום אמיתי של השכונות ושל ערי הפיתוח. אין, וגם לא יהיו, פתרונות קלים כלשהם.

מאת נועם חומסקי
חשוב מאוד לזכור – לדאבון הלב –שנותרים במקומם שני העננים השחורים שמרחפים מעל כל דיון בסדר הגלובלי: מלחמה גרעינית וקטסטרופה סביבתית, והשניים מאיימים ממש על הסיכוי להישרדות המין האנושי. היפוכו של דבר, שני האיומים אינם נעלמים, אלא הולכים ומחריפים.

מאת שמואל אמיר
שלום יוכל להפוך למציאות חדשה במזרח התיכון רק כאשר תיעלם  הסיבה העמוקה להיעדרו – הקולוניאליזם הישראלי הנתמך על ידי האימפריאליזם האמריקאי.  פעילות שלום בלי הכרה במצב זה היא בזבוז זמן או הולכת שולל – כאילו עושים למען השלום.

מאת חיה נח
הסוגיה כמה בתים יהרסו במהלך השבוע הקרוב והשנה הקרובה בנגב אינה עומדת על סדר יומה של ועידת הנגב. הרי, ברור לכל משתתפי הוועידה שהרס הכפר אל עראקיב מעיד על רצון הממשלה להביא לנגב עוד מאות אלפי אנשים (יהודים, כמובן!) ולשם כך יש לפנות מקום.