מאת איתן קלינסקי
מה שנראה כזכות טבעית של כל אדם, להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, במקרה הנוכחי זה אחד מביטויי הכיעור בנורמות החיים של הקפיטליזם בהתנהגותו החזירית.

מאת גדעון עשת
כולם מדברים על התועלת שבשימוש בגז טבעי. לא מצאתי אחד שיקום ויאמר שיש בגז טבעי תועלת ובלבד שהמס המוטל עליו, יתחשב בזיהום שהוא גורם בהשוואה לדלקים מזהמים אחרים. זה כל זה תמוה במיוחד בהתחשב בכך שעל פי התקשורת יש לממשלה חור תקציבי גדול. אך מס על הזיהום, שיכול בקלות לסגור את כל החור במהירות שיא, כלל לא עולה לדיון.

מאת קלמן אלטמן
קל מאד לומר: "אנחנו נגד האימפריאליזם, וגם נגד אסאד". אבל מה שעומד להכרעה בסוריה היום הוא השאלה האם אסאד ישרוד את מתקפת האימפריאליזם נגדו. האופציה של סילוק אסאד לא תביא דמוקרטיה לסוריה אלא שלטון של כנופיות קנאיות רצחניות שיתנו יד חופשית לפעילות חברות הנפט בארצם.

מאת אפרים דוידי
מלאות 130 שנה למותו של קרל מרקס הוא מועד מתאים לבדיקת מצבו של המרקסיזם בישראל. אין להכביר מילים על השפעת התיאוריה המרקסיסטית כבר למעלה מ-160 שנה על כל העולם. ובישראל? באמצעות ארבע הערות ננסה להשיב לשאלה "מרקסיזם בישראל, איכה?", בתקווה שניתן גם להסיק כמה מסקנות לגבי עתידו.

ריאיון עם אריק טוסאן
הפורום החברתי העולמי ננעל בשבת האחרונה בבירת תוניסיה. "היה זה מפגש חשוב וחיובי מאוד" מסכם ההיסטוריון והפעיל החברתי אריק טוסאן, המרכז את "הוועד הבינלאומי לביטול חובן של ארצות העולם השלישי", אחד הארגונים המייסדים של הפורום.

מאת גדעון עשת
בחודשים הבאים אי אפשר יהיה להימלט מצמד המילים "קיצוצי תקציב". לפני שנגיע לעיקר – מצב הילדים – הנה מילת אזהרה: משקרים אתכם. תקציב הממשלה לשנה הנוכחית ולשנה הבאה יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה. לא קיצוצים ולא ציפורים.

מאת ראובן קמינר
וובר ורבים אחרים מציעים לסלוח לצ'אבס על הצד המביש בפוליטיקה שלו. אבל מי שעוקב ברצינות אחרי המדיניות הבינלאומית של צ'אבס ובעלי הברית שלו ישאל את עצמו שאלות נוקבות בנדון. האם יש הסבר מעמיק והגיוני לעמדות שלו ושל חבריו? ואם יש הסבר כזה מהו ומה ניתן ללמוד ממנו.

מאת אפרים דוידי
מדוע הנגב הפך לחצר האחורית של הגלובליזציה? כי לאזור גיאוגרפי כלשהו יש לו זכות קיום, כלכלית וחברתית, בעולם הקפיטליזם הגלובלי רק בעקבות התועלת שמפיקים ממנו חברות רב-לאומיות ובעלי ההון.

מאת גדעון עשת
הניסוי נמשך 9 חודשים והממצאים שעליהם מדווח הפרסום די מדהימים. התפוקה של העובדים מהבית היתה גדולה ב – 13% מאשר התפוקה של העובדים מהמשרד. שני שלישים מהגידול בתפוקה נבעו מהשקעת זמן גדולה יותר. השליש הנותר מגידול התפוקה נבע מגידול ב"פריון" – יותר תפוקה לכל דקת שיחה.

מאת שלמה סבירסקי
לדעתנו, הדיון בהצעת התקציב לשנים 2014-2013 צריך להתנהל תוך מבט לטווח ארוך ולא תוך התמקדות בלעדית בבעיה התקציבית השוטפת. על רקע זה אנו קוראים לכנסת שלא לתת יד לקיצוצים שיפגעו בתשתית החברתית-כלכלית של ישראל.

מאת גדעון עשת
גם אם נניח כי הדברים האלה מדידים עולה השאלה איך נשקלל את הרכיבים האלה עם שיעור התמותה. מה נעשה כאשר הציון בתמותה הוא גבוה (מתים פחות) אבל הציון בטיפול לפני ואחרי ניתוח הוא נמוך. מתאשפזים שם? ללמדנו כי שקיפות ומדדים אולי טובים לגריפת שמנת. לבריאות – ממש לא.