מאת ראובן קמינר
בין קולות המחאה הנשמעים לאחרונה, בנוסף לקריאות המרכזיות למען צדק חברתי ולמען מדינת רווחה, נשמעה גם קריאה להקמת מסגרת סוציאל דמוקרטית. בניגוד לאופי המלכד של הדרישה לצדק חברתי, הקריאה לחידוש פניה של הסוציאל דמוקרטיה מעוררת אצל אנשי שמאל רציניים שורה ארוכה של ספקות וחששות שכן, אחרי הכול, כבר היינו שם.
מאת דניאל ארגו
מה שסומן כמהפכה האחרונה, בינתיים, באביב הערבי היא סיפור נוסף שקשה שלא לאהוד. עריץ "משוגע", צעירים שרוצים חופש ומתים למענו, שידורים חיים מעיר בירה בלהבות ומטוסי נאט"ו בתפקיד העזרה השמימית – כולם רכיבים מצויינים לדרמה מודרנית. אלא שבין הכותרות ורעש הרקע של הפרשנים קשה שלא להתרשם שהסיפור המלא על המהפכה בלוב חומק מאתנו.
מאת אורלי בנימין
טרכטנברג הוא גם יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה. הוא המכיר יותר מכל אדם את עוולות תת-התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה: תת-תקינה לסגל עבודה בכיר; ניצול וקיפוח של מורים מן החוץ ושל הסגל הזוטר וגולת הכותרת של העוולות העסקת עובדות הניקיון דרך קבלנים וחברות ענק שרווחיהן נדמים בעיני טרכטנברג חשובים יותר מתנאי ההעסקה של העובדות.
מאת אפרים דוידי
נשאלת השאלה: האם אפשר לעשות אחרת? הרי "כל העולם נוהג כפי ששטייניץ נוהג". רנאטו סימואס, חבר פרלמנט ממפלגת העובדים של ברזיל סיפר כי ממשלתו, בראשות הנשיאה דילמה רוסף, נוקטת במדיניות של הרחבת הרווחה, הגנה על התוצרת המקומית, ועידוד הצריכה כדי לחזק את החברה הברזילאית מול פגעי המשבר. בברזיל סבורים שאפשר לעשות אחרת.
מאת איתן קלינסקי
קו החוף של יפו עשוי להיות מכרה זהב ליזמי נדל"ן. למכרה ההון נמצא פטרון נאמן בדמות רון חולדאי, ראש העיר תל אביב יפו. ראש עיר שנותן ידו לאישורי בנייה לבעלי חברות, שצריחי בניניהם לא רק יגרדו שחקים, אלא יגרדו סכומי עתק תוך סגירת אוויר ונוף לתושבי העיר, ותוך זריקת תושבים ערבים , אזרחי מדינת ישראל, מבתים, בהם הם חיים עשרות רבות של שנים.
מאת חיים ברעם
יָפֶה שיחימוביץ' רוצה לבנות את ההסתדרות מחדש, אבל היומרה שלה לבנות סוציאל-דמוקרטיה על חורבותיו של עם אחר היא מסוכנת. האפליה הממסדית נגד האזרחים הערבים היא בלתי נסבלת מנקודת ראות סוציאל-דמוקרטית, אלא אם כן מדובר בנציונליזם סוציאליסטי שמעורר חששות כבדים בשל הגושפנקה הרעיונית שיחימוביץ' מעניקה להנצחת האפליה ואולי אף להעמקתה.
ראיון עם אריק טוסאן
זהו משבר מבני אך לא סופי. במהלך ההיסטוריה הקפיטליזם נקלע למשברים רבים – כי המשבר הוא חלק בלתי נפרד מהשיטה הקפיטליסטית. אבל כדי להפוך את המשבר למשבר סופי או סופני יש צורך בפעולה פוליטית והמונית.
מאת אפרים דוידי
המסקנה הברורה העולה מן הריאיון הארוך היא שקיימת במחאה אשליה אחת, שיש צורך לנפצה במהרה, והיא שיש על מה לדבר עם הממשלה בה שטייניץ מכהן כשר האוצר. הממשלה לא רוצה ולא מסוגלת להתיר את הקשר ההדוק בין השלטון להון. ועוד: המסקנה העולה ברבים מהדיונים הכלכליים והחברתיים במאהלים בשבועיים האחרונים היא שהמחאה צריכה להיפרד מהממשלה והממשלה חייבת להיפרד מהשלטון.
מאת רועי רז
לאחר 63 שנות ניסיון לגבש סולידארית את חברת המהגרים הקרויה "החברה הישראלית", הגיע הזמן לומר אמת – נכשלנו. לכישלון אבות רבים ואמתלות כפליים, החל מריבוד אתני המנכר בין יוצאי ספרד לאשכנז, בפערי הכנסה בין העשירון העליון לרוב המנוצל, ועד לקרע הדתי – אזרחי, המפיח נשמה באפה של שנאת החינם לעת מצוא. המסכה נקרעת מעל פני החברה מדי יום – לא עוד "כל ישראל אחים", או "ערבים זה לזה", אלא מאבק של האחד בשני על משאבים כלכליים, תוך מלחמה סקטוריאלית על שוויון בחלוקת הנטל.
מאת אשר פרוליך
במאמרים קודמים טענו שוב ושוב ש"מרקס צדק", והיום, כלכלנים בכירים ופרופסורים לא "מרקסיסטים" מאשרים זאת. מרקס צדק כשהסביר שהמשטר הקפיטליסטי מגדל בתוכו את הקברנים שלו: מעמד העובדים.
מאת גדעון ספירו
סולידריות חברתית וערבות הדדית הם עקרונות נעלים, אבל לא בכל מחיר ולא עם כל אחד. המחאה הרשימה עד כה בעוצמתה והיקפה. אני מקווה שהיא תגלה עמדה מוסרית גם בתחומים שעד כה נמנעה מאזכורם, ולו יהיה זה במחיר עימות עם תומכי הכיבוש. כי צדק חברתי ראוי לשמו לא נועד ליהודים בלבד.
