מאת רעיה ירון
בתיהם של הפלסטינים מבקעת הירדן נהרסים חדשות לבקרים. הם לא פגעו באיש. הם מתווספים ל"הומלסים החדשים" אותם מבקשת מדינת ישראל להרתיע. המדינה הורסת – כי היא יכולה.

מאת גדעון עשת
בדקו עשרות מדינות שבהן פערי הכנסה בין גברים לנשים ושאלו את עצמם האם שינויים בפער – למשל מדינות שבהן הפער הצטמצם – משפיעים על הצמיחה הכלכלית.

מאת איימן עודה
נתניהו מבין היטב שבמאזן הכוחות הקיים היום במדינה, הציבור הערבי יכול להיות לשון המאזניים, שתפיל אותו מהשלטון; ולכן, בשנים האחרונות הוא פועל ומסית בצורה שיטתית כנגד הציבור הערבי וההנהגה הנבחרת שלו.

מאת שרון שחף
שרי הימין אוהבים לדבר על הפריפריה ולטעון שהם מייצגים אותה. בפועל, לא רק שהם לא דואגים לה – חלקם גם גונבים ממנה במצח נחושה. להלן: שלוש שאלות לשלושה שרי ממשלת ישראל.

מאת חיים ברעם
בלבו פנימה ביבי הוא לא פחות קיצוני מהסיעות המטורפות בקואליציה שלו. הוא מתעב באורח אישי את נפתלי בנט, אבל חילוקי הדעות ביניהם הם רק הסברתיים.

מאת אלון-לי גרין
הגשתי תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת נגד שרת המשפטים, איילת שקד, שנפגשה לפני חודש וקצת עם משפחות המחבלים מדומא.

מאת דב חנין
הגיע הזמן לתקן את ההיגיון המעוות הזה, ולפעול למען שוק עבודה יעיל וצודק יותר. על המדינה להתערב ולהפחית בחוק את מספר שעות העבודה. ירוויחו מכך העובדים, אך בסופו של דבר גם החברה כולה.

מאת חיים ברעם
לא צריך לתמוך רגשית או פוליטית בבל"ד כדי להתגייס למניעת רדיפתם ונישולם מהפוליטיקה הישראלית. בטווח הזמן הכמעט מיידי, ברור שאחרי בל"ד יפגעו בחד"ש.