אילנה הירסטון-לוטן

עוד יותר מפריעה לי הצדקנות של המגנים על הזכות להשפיל מוסלמים וערבים, אבל מוצאים להם עיסוקים אחרים כשצריך להגן על ענת קם, חנין זועבי, מרדכי וענונו ודומיהם. חופש הביטוי מקודש רק למי שמלבה את השנאה המאושרת על ידי הממסד, אבל לא למי שמבקר ממסד זה.

שמואל אמיר
"רק לא ביבי!" הינה הסיסמה המנצחת. הנה התקווה גדולה, הנה המהפך המיוחל: סיכוי של ממש להוריד את ביבי. בוז'י צעק כבר חמש פעמים "מהפך!". אבל את הנסחפים הנלהבים אחרי בוז'י ולבני יש לשאול: מי יחליף את ביבי? זוכרים את הפעם האחרונה שהורדנו את ביבי?

מאת חיים ברעם

חשבתי קצת על השנה החולפת נוכח פניי, וגם על כך שבתוך המלחמה המזוויעה בעזה והכיעור הגזעני המשתולל בארצנו עד עצם היום הזה מצאתי הרבה דרכים להסחת הדעת מהנעשה. לא שאיבדתי את רוח הלחימה שלי נגד הגזענים, אבל הבנתי שאני צריך לחסוך באנרגיה שלי, ולא לבזבז את כולה על זעם אין-אונים.

מאת גדעון ספירו

ממשלת נתניהו התפרקה ויש בציבור תחושה של נמאס מנתניהו. אלו חדשות טובות. החדשות הרעות הן שלא נראה שינוי באופק. נתניהו הוא שקרן, מדבר שלום ועושה מלחמה, ממלמל מעת לעת על שתי מדינות אבל מעמיק את מדינת האפרטהייד. מדבר על צדק אבל מעשיר את העשירים ומכביד את עולו על העניים.

מאת גדעון ספירו

כל אימת שמתרחש פיגוע רצחני, קורה לי לא אחת שמישהו שאינני מכיר פונה אלי, והנוסח תמיד דומה. "תראה מה עושים החברים שלך". לעתים אני מגיב "בוודאי חברים שלי. אני גידלתי אותם, השקיתי אותם, הזנתי אותם טיפחתי אותם, אני אשם. לא הכיבוש, לא הדיכוי, לא האפליה, לא חוסר התקווה, רק אני אשם. תודה".

מאת חיים ברעם

שר הביטחון משה בוגי יעלון נחשב עתה לכמעט מנודה בבירת ארצות הברית. כל משקיף מדיני בעולם היה מגיע לאותה מסקנה: כוונותיו של יעלון אינן ברורות, ויש להניח שהוא היה רוצה להתקבל בסבר פנים יפות בוושינגטון, אבל באורח אובייקטיבי הוא גרם לנזק ענקי למדינה.

מאת אלי אמינוב

כיום, ברור לחלוטין שאחת הסיבות המניעות את ישראל לצאת מפעם לפעם למלחמה בעזה, היא הצורך של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות לנסות את כלי הנשק החדשים במרחב מאוכלס כשטח אש, כדי שתוצאות הניסויים יקבלו גם הערכה מספרית אמיתית ולא משוערת.

מאת חיים ברעם

יש הטוענים שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא נואם גדול, בעיקר בשפה האנגלית. ייתכן שהם צודקים, אבל המחמאה המופרזת הזאת איננה עונה לשאלה המרכזית: מיהו קהל היעד ומי עשוי להתרשם מהרטוריקה המיושנת של מר נתניהו.

מאת גדעון ספירו

נאומו של ראש ממשלת ישראל באו"ם (29 בספטמבר 2014), היה נאום תעמולה שגרתי. נאום תעמולה ראוי לשמו יכיל מנה גדושה של שקרים, הולכת שולל והונאות מהולים בעובדות נכונות והתמהיל נועד לכבוש את לב הקהל. כל ערוצי הטלוויזיה ומרבית תחנות הרדיו העבירו את הנאום בשידור חי.

מאת חיים ברעם

מעשי השחיתות האמיתיים או המדומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפים ועולים שוב, הדוקטרינה המדינית שלו התנפצה לגמרי, ועדיין עלובי הנפש מהמרכז הלאומני סבורים, שאין לו תחליף. כך הפכה הפוליטיקה הישראלית לפתטית.