מאת חיים ברעם
אם שם המשחק כאן הוא הדרה של מזרחים, של ערבים, של מובטלים, של עניים ושל עובדים לא מאורגנים המשתכרים אל צרור נקוב, הרי מירון בנבנשתי הוא אחד המחוננים מקרב מוביליו. הוא אליטה, כיוון שכך החליט, ולכן הוא מלא רהב ושחצנות ובו-זמנית גם מוצף ברחמים דביקים על עצמו ועל בני דורו.
מאת גדעון ספירו
גינתר גראס, לשמחתי, לא נכנע לטרור הישראלי להשתיקו והוכיח כי גם בגיל 86 הוא חי ובועט. בימים אלה הוא שוב איתגר את הקונסנסוס הישראלי עם פרסומו של שיר המהלל ומעלה על נס את מרדכי ואנונו. לדידו של גראס ואנונו הוא גיבור וצדיק "רק גיבורים כאלה נדרשים בעולם, הממלמל דיבורי שלום בזמן תכנון השמד" הוא כותב בשירו החדש.
מאת חיים ברעם
הגיע הזמן להפריך גם את ההכפשה המגוחכת כלפי השמאל ואת הפקפוק במניעיו. הפוזה של ברנע כלפי השמאל העקבי היא מסוכנת. ההסתגרות המפחידה של החברה הישראלית בגטו דתי-לאומני היא סכנה קיומית וניתן לסכל אותה רק בברית עם האזרחים הערבים. לרגשות האשמה שברנע מייחס לנו אין שום תפקיד בחזון המדיני הזה.
מאת שמואל אמיר
דוקטרינת אובמה היא עלייה לדרגה חדשה של ניהול מלחמה. הוצאה להורג של האויב בלי משפט ובלי חוק. מלחמה של עשירים וחזקים נגד החלשים: מינימום קורבנות לתוקפים – מקסימום הרג לקורבנות. זה האיש וזו המדיניות שהליברלים ואנשי השלום שלנו מייחלים להם ומקווים שיפסיקו את הכיבוש הישראלי בשטחים.
מאת הרב אליהו קאופמן
מלכתחילה צמח הרעיון הזה כאשר כבר בראשית שנות ה-80 חשבו "קברניטי ישראל" על דרך לפתור את ה"בעיה החרדית" של העלייה המבורכת בגידול היהדות החרדית. דוד לוי – דווקא איש שומר שבת ומתון, היה הראשון, כשר השיכון, שדחף את הרעיון לבנות גטאות בטון לחרדים במקומות העימות עם הערבים כדי להרחיקם מלהתיישב בערי ישראל הרגילות.
מאת ראובן קמינר
המציאות הקודמת באזור שיצרה בעבר מעין מרחב בו אפשר היה בכלל לדון בפתרון הסכסוך הולכת ונמוגה, והיא לא תחזור. התנאים החדשים שישפיעו על עתיד היהודים הישראלים במזרח הערבי הינם עדיין בהתהוותם. יש על כן להתכונן במישור העיוני, בהדרגה ובזהירות לדיון על נוכחות של יהודים ישראליים באזורנו, שלא במסגרת מעצמה מזויינת מכף רגל עד ראש.
מאת גדעון ספירו
רבים מכירים את הביטוי "חוצפה ישראלית". ואכן, זו חוצפה ישראלית לדרוש מכל העולם לפעול נגד פצצת אטום איראנית שעה שישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני ומצוידת במאות פצצות אטום. הפיתרון מצוי בריכוז כל המאמצים הבינלאומיים בפירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המונית, שבמסגרתו תפורק ישראל, בתהליך מבוקר, מנשקה הגרעיני כמו גם הכימי והביולוגי, כך שאיש לא יוכל לעשות שימוש בנשק זה.
מאת: הרב אליהו קאופמן
השבוע ימלאו 83 שנה למאורעות חברון ושוב תתלהם הלאומנות הציונית ותניף את דגל הפרעות כהוכחה ניצחת ש"אין עם מי לדבר". אבל המוזר הוא שספרי ההיסטוריה הציונית הם יותר מסלקטיביים בכל הנוגע למאורעות אותם ימים ולסיבות שהביאו לשפך הדמים של אז.
מאת גדעון ספירו
ישראל כבר הודיעה כי תגיב על פעולת הטרור בבורגס. וכך מסתובב לו מעגל הדמים, שהרי על התגובה הישראלית תבוא שוב תגובה מאיראן או החזבאללה ואנו נספור את הקורבנות ונאמר אמן.
מאת הרב אליהו קאופמן
כיצד מעיזים במדינת האפרטהייד המתוחכם הזו לבקש מהערבים להתגייס לצבא או לעשות "שרות לאומי" עפ"י "שיויון חובות" כשאין להם שיויון זכויות מינימלי?!
מאת חדוה ישכר
ספרה המומלץ של יעל ברדה אינו חוזה את העתיד המיוחל, אלא עוסק במציאות הקשה הנוכחת-נסתרת, ומוסיף ידע חשוב ביותר למדע הכיבוש. ויתרה מזאת, הספר לוקח חלק במאבק נגד הכיבוש בעצם תביעתו מאיתנו להיות עדים לאלימותם המואפלת של מנגנוני הכיבוש, ולו רק בעצם מעשה הקריאה.
