אילנה הירסטון-לוטן
להערכתי, "שוברים שתיקה" דווקא משרתים, שלא מרצונם, את מכונת התעמולה של מדינת ישראל. אמנם הצנזור הצבאי מתרעם על מעשיהם, אך זה רק תורם לאצטלה החתרנית של הארגון. הם כלי שרת בשימור האוקסימורון של המדינה היהודית הכובשת, הדמוקרטית-ליברלית.
מאת גדעון ספירו
השתלטות הימין הדתי על מערכות השלטון בישראל, היא אחת החוליים של הכיבוש המתמשך, ובתוכו מפעל ההתנחלויות. ישראל חילונית וליברלית היא מטרה הולכת ומתרחקת.
מאת חיים ברעם
ממשלות ישראל ניצלו את ההסכמים לבנייה רחבה של התנחלויות ו"שכונות" חדשות גם בעירנו, העצמאות היחסית של הרשות הפכה כבר מזמן לבדיחה עצובה, והמאמצים המשותפים של הממשלה ושל ההנהגה העירונית נועדו לדחוק את הערבים מהעיר.
מאת שמואל אמיר
הטעות המרכזית של הס היא בחוסר מבט היסטורי נרחב על מאבקים לאומיים. האם היה אי פעם מאבק לשחרור לאומי שלא היה בו גם שימוש בכוח, ואפילו הרבה כוח? שלא נפגעו בו אזרחים חפים מפשע משני הצדדים?
מאת תאיר קמינר
השיח הצליח לגרום לכולם לשנוא באופן עיוור את הביקורת. הממשלה שלנו מצליחה להסית אותנו נגד עצמנו. והחברה שלנו משתפת פעולה: למשמיעי הביקורת קוראים בוגדים, לאלו שרוצים לשנות קוראים קיצונים.
מאת אורי ארליך
סרטון ההסברה החדש של התנועה שוטף את הצופים ברצף טענות חסרת בסיס בניסיון לטייח את עמדות הטרנספר הגזעניות של התנועה. ניכר שהתנועה שמבקשת להצילנו פשוט אינה מכירה במציאות, החל במפה וכלה בחוק.
מאת גדעון ספירו
המלה צדק עוברת תהליך של סירוס כאשר בחסותה הופכים ילדים וקשישים לחסרי קורת גג. זהו צדק כיבושי של פושעי מלחמה. פסק הדין מרבה בציטוטים של פסקי דין דומים מהעבר בבחינת שודדים מסתמכים ומחפשים צידוק אצל שודדים שקדמו להם.
מאת יעלה רענן
המלחמה היא של כולנו. המדינה שלנו היא זו אשר מחליטה לצאת למלחמה. לכן האחריות על סיום המלחמות היא גם של כולנו. ואני פונה אליכם, מבקשת שתתייחסו למצב הביטחוני כאילו אתם גרים איתי בכיסופים. כאילו זהו ביתכם בת ה 5 אשר תאלץ להתמודד עם המלחמה הבאה. ודרשו שלום.
מאת חיים ברעם
שני הרמטכ"לים לשעבר השנויים במחלוקת, אהוד ברק ובוגי יעלון פתחו בשבוע שעבר פה גדול על עמיתם לשעבר, ביבי נתניהו, וכל השוכחים והמשכיחים הריעו להם בכל כלי התקשורת, למעט "ישראל היום". הזקָן של ברק איננו רלבנטי לשום דבר ועניין, אבל ההתפעלות מהשחצנות שלו היא מקוממת.
מאת יהודית אופנהיימר
לרגע הייתה זו ירושלים אחרת. בחוץ, קומץ פעילים התיישבו על המדרגות ברחבת שער שכם, שהייתה עכשיו שקטה ורוגעת לאחר ההמולה הגדולה, ומנצנצת באורות החג והעבירו בניהם את רשמי מאורעות היום. זה היה רגע שבו הבנו שעשינו משהו.
מאת יונתן פלד
גם כל מי שמותח ביקורת על מדיניות ממשלתנו – ובייחוד על ההתנחלויות ועל דיכוי העם הפלסטיני, מוקע מיד כאנטישמי. הרי כל מי שאינו שטוף פרנויה עמוקה מבין שאין בכך כל היגיון. אז מהיכן זה בא?
