מאת רמי הוד

המאבק למען מדינת רווחה מתקדמת הוא מאבק שלא יסתיים ב-17 במרץ, ויש לנהל אותו מתוך חשיבה ותכנון לטווח ארוך. לאחר שנים רבות בהן המדיניות הניאו-ליברלית נתפסה כגזירת גורל, בשנים האחרונות אנו רואים שינוי

מאת אליזבט צורקוב

סיפורו של טספיי (לא שמו האמיתי) ממחיש את הקשיים שרשות ההגירה מערימה על מבקשי מקלט בעלי משפחה בישראל. סיפורו אינו יחודי, אך משום שהוא פנה למוקד לפליטים ולמהגרים לסיוע, תיעדנו את השתלשלות סיפורו היטב.

מאת גדעון עשת

לא יאומן כמה שזה פשוט. יש הרבה שאלות כלכליות וחברתיות שהתשובה עליהן נמצאת בהתחלקות ההון. תחלקו מחדש את ההון, באמצעות מיסוי, ותגרמו לעוני ולאי השוויון להיראות לגמרי אחרת.

מאת אלי אמינוב

צירוף העובדות שהובאו כאן ממחיש את מסגרת הסיבות לעיכוב התפתחותה של החברה הערבית תחת שלטונה של ישראל. רכיביה משקפים אינטרסים של ישות קולוניאלית הנוהגת כך בשל עצם קיומה ולא בשל קשיים בירוקרטים או שרירות לב.

מאת עודד גולדרייך

ריאיון עם חורחה סנמארטינו

לראשונה באירופה ניתן מענה שאינו ימני או ימני קיצוני למשבר עמוק שהוא תולדה של המדיניות הניאו-ליברלית. הפעם, השמאל העקבי הציע מוצא דמוקרטי, עממי ועצמאי למשבר.

מאת אפרים דוידי

בעת כתיבת שורות אלה, שביתתם של כ-800 עובדי מפעל "תרכובות ברום" מקבוצת כי"ל (כימיקלים לישראל) נכנסה ליומה ה-16. העובדים מוחים נגד פיטורי 140 מעמיתיהם וקיימת סכנה לפיטורי עובדים נוספים במפעלים אחרים בתאגיד המופרט שבבעלות עידן עופר.

מאת גדעון עשת

הכסף שהם מפקידים בקרן הפנסיה מושקע עתה באגרות חוב ממשלתיות יקרות. אם הרוב קונה אגרות חוב ביוקר איפה הבוננזה? אולי אצל הממשלה שמוכרת נייר ערך ביוקר. אבל אצל הפנסיונר לעתיד זו בהחלט השקעה בעייתית.

>מאת חיים ברעם

העיסוק בבחירות הוא מופרז, כיוון שדווקא העידן שיגיע אחריהם מעניין הרבה יותר. כיצד ינהג יאיר לפיד המעוך? מה תעשה מרצ? האם המרכז הציוני יפיק לקחים ויזום תהליך הידברות רציני ופורה עם הסיעה הערבית המאוחדת? האם אביגדור ליברמן, שהקדיח את תבשילו והבקיע שערים עצמיים גורליים ישלם את המחיר? לא יהיה משעמם.

מאת גדעון עשת

באותם ימים כל הקיבוצים נהגו כך. עד שנפלו כמעט כולם כתוצאה מאחת מאותן "רפורמות" שממשלותינו מתהדרות בהן. ומאז רוב הקיבוצים הופרטו עד דוק, חלקם ניסה לקנות פנסיה לחבריו. ומי שמחפש אשכנזים עניים שעבדו קשה כל ימיהם, יכול לפנות לרבים מקשישי הקיבוצים.

מאת סמדר מוצפי-אהרוני

בממשלה הבאה צריך שיהיה שר לדיור ציבורי במשרה מלאה. אי אפשר להמשיך ולהפקיר את האינטרסים של דיירי הדיור הציבורי לחסדיו של שר שיכון מזדמן, שבמקרה הטוב לא מתעניין בהם ובמקרה הרע מנצל בציניות את המפעל החשוב הזה, מפעל שאין לו תחליף.