מאת תמר גוז'נסקי

כיצד פועל מנגנון של אפליה במדינה כמו ישראל, אשר לפי מגילת העצמאות שלה מחויבת לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ואשר בית המשפט העליון שלה קבע בהזדמנויות שונות, כי כבוד האדם מחייב שוויון בין בני האדם?

מאת חיים ברעם

הכוחות שאינם זקוקים לשינוי חברתי כלשהו אינם מסוגלים למאבק כוחני נגד הממסד של ההון והשלטון. הכורח להשיג שלום בר-קיימא ולהגיע לשוויוניות מתקבלת על הדעת בשכר ובחלוקת ההון נובע מאותן בעיות קיומיות ומאותה אידיאולוגיה.

מאת עודד גולרייך

המסה מציגה שורה של פרספקטיבות, חלקן מפתיעות, על החברה וההיסטוריה המודרנית. הפרספקטיבות מעוגנות בהשקפת העולם המרקסיסטית, ויש בהן רעננות ויצירתיות רבה, אלא שקשה למצוא בהן מדריך למחשבה פוליטית וודאי שלא לפעולה פוליטית.

מאת גדעון עשת

כלכלת ישראל מעולם לא עמדה בנטל הצבאי. ישראל היא "מקרה סעד" ביטחוני מיום הקמתה. תמיד היה והווה "סיוע ביטחוני" – בעיקר אמריקאי – שהקל מאוד על הנטל הזה. ואין זה רלוונטי כלל אם הסיוע נשא כותרת ביטחונית או כלכלית. לכסף לא היה ריח.

מאת גדעון עשת
מי שמאמין ב"שוק חופשי" ימצא את עצמו, כרגיל, בשוק מותגי – של בעלי הכוח הכלכלי. הצרכן אינו די נבון להתרחק ממותגים  ומשלם על כך ביוקר. כמה ביוקר? בממוצע, מצאו החוקרים, 25% יותר.

מאת חיים ברעם
אין לנו סיבה להילחם נגד עצם קיומה של תעשיית ספרים דיגיטאליים. כוחות מתקדמים בעם חייבים לאלץ את הממשלה להוריד מחירים, לסבסד סופרים, לממן הוצאות ספרים עצמאיות ובלתי תלויות, ולראות בכל הספרים (לפחות בשפה העברית) משום אוצר תרבותי לאומי שאסור לגעת בו לרעה.

מאת גדעון עשת
אם כך מצווה "תורת הכלכלה", יש לעשות את מה שמתבקש, הלא כן? והתשובה היא: שאין תורה, ואין מצווה ואל תתנו ללפיד להוביל אתכם אל החושך הפנסיוני שהוא רוקח. כמו כל החלטה כלכלית גם ההחלטה הזו היא שאלה של עדיפות.

מאת הדס קידר
עם הזמן אותה ביקורת התגלגלה אל תוך החברה הקפיטליסטית כאשר אותם מונחים ששימשו את הביקורת האנטי-קומוניסטית נשמעו כלפי מוסדות הציבור שלה עצמה. עכשיו המוסדות הקפיטליסטיים בתורם מוצגים כקרים, רציונליסטיים, ממוקדים בחישובי כדאיות ולא אנושיים.

מאת חיים ברעם
אכזריות שפוכה, חסרת מיצרים, היא כנראה הדרך הקצרה ביותר ללבם של מאות אלפי ישראלים. מציאות חיינו כמשעבדי עַם אחר יצרה ציבור גדול שלבו רע. השמחה לאידו של האחר הפכה לנורמה, ואילו מושג החסד, שיש לו שורשים עמוקים ביהדות, הפך כאן לבדיחה.

מאת עודד גולדרייך
אני מבקש לדון במהותה של האקדמיה, מטרותיה ואופן תפקודה. העיקרים האלו הם רקע חיוני לדיון בחשיבות של האוטונומיה של האקדמיה לתפקודה, וכן לדיון על המכשולים הפנימיים והחיצוניים העומדים בדרכה של האקדמיה.