מאת אלי אמינוב
מילים "אסטרטגיה ציונית" אמורות לתאר את המאמצים לעצמאות של הישוב היהודי בפלסטין ההיסטורית. פחות מפורסמת היא העובדה שנדבך מרכזי באסטרטגיה הזאת היה (ונשאר) חזון סילוק האוכלוסייה הערבית מתוך הטריטוריה שעליה אמורה להשתלט התנועה הציונית.

סיפור לחג מאת חיים ברעם
ליד חנות העיתונים של בּוּשֶרי, בפינת אבן-ספיר ובצלאל, המתין לי אורי כדי לבשר לי שוב, שהצבא האדום יגיע לירושלים בתוך שנה. אורי היה מבקר ספרותי מלידה, מעודן, מתוחכם וחד, בהחלט מסוגל לראות את המציאות הספרותית בגווניה המורכבים והסבוכים, אבל על פוליטיקה דיבר תמיד בשחור- לבן.

מאת הרב אליהו קאופמן
אז בבקשה ממך- כמי שחזר למקורותיו ושינה את דעתו והפך לאיש ל"נטורי קרתא" ממש, בהעדיפך שלטון ערבי על ציוני, שיעלה כבודו ביום הנכבה על האוטובוס המוביל יהודים וערבים מת"א לעצרת הנכבה שתיערך השנה בצפון השומרון ואני גם בטוח כי הערבים יעניקו לכבודו את זכות הדיבור בעצרת הזו על אף שפוליטיקאים ערבים אינם מושים לשאת ביום הנכבה נאומים.

מאת מורן בריר
כל הארץ הזאת עברה ייעור מסיבי ואגרסיבי. האדמה החצי מדברית חצי ים תיכונית עליה אני חיה נאנסה לקלוט לתוכה מאות מיליונים של עצים זרים. וכל זאת כדי לטשטש את עקבות הריסת הכפרים הערביים בסוף שנות הארבעים, למנוע אפשרות של שיבת הא/נשים לאדמותיהם ולסמן באופן חד צדדי בעלות יהודית על הקרקע. המחשבה הזאת מכאיבה לי בבטן.

מאת שמואל אמיר
עם הופעתו ספג הספר "אלטנוילנד" ביקורת חריפה מאוד מאחד העם שמצא בו בעיקר חיקוי עלוב של המערב. הוא קבל על כך שהרצל מתאר את מדינת היהודים כחסרת ערכים ותרבות יהודיים, ומדגיש מעבר לכל מידה את הדתות האחרות לעומת היהדות.

מאת הרב אליהו קאופמן
בסוגיית ההתגייסות לצבא יש למפלגות החרדיות בעיה אמיתית ולא רק בהסברה , אלא בעיקר באמירת האמת בנדון. צריך להבין שהמפלגות החרדיות התפרקו מזמן מאנטי ציונותן – בכל הנוגע לקרב נגד הלאומנות הישראלית, אך מנגד נותרה אצלן המסורת להיות "אנטי ציונים" כאשר מדובר בגיוס צאצאיהן לצבא.

מאת חיים חדד
מה שקורה פה הוא רידוד השיח ונסיון לעקור מתוכו תוכן ממשי על מנת למנוע מהשפה לשמש לתכליתה החשובה ביותר: זרימת אינפורמציה בין בני אדם. למילה "ציונות" אין שום משמעות ממשית במציאות. בקיצור ולעניין: היא לא מייצגת כלום, להוציא אולי מאורעות היסטורים שאירעו לפני כ-60-70 שנה.

מאת חיים ברעם
מגוחך ממש לשמוע את הפרשנים בטלוויזיה מדווחים על "שוויון בין הגושים", ועל גוש מרכז-שמאל בראשות יאיר לפיד. אלה הם דברי הבל: לפיד, חברי הכנסת של התנועה ושרידי קדימה אינם מועמדים לשותפות בממשלת מרכז-שמאל עם מרצ, חד"ש והסיעות הערביות. לפיד הוא ניאו-ליברל בדיוק כמו נתניהו, איש המרכז הלאומני.

מאת חיים ברעם
האם עוז מבקש לסכל את "הסטייה השמאלית" במרצ מאז שזהבה גלאון נבחרה למנהיגת התנועה, באמצעות הצטרפות לקונסנזוס "ציוני" אפל שבסיסו בפסוק: "עם לבדד ישכון ובגויים לא נתחשב"? ייתכן, אבל הדרך הנכונה למצביעי שמאל לבטא את אמונתם בשיתוף פעולה יהודי-ערבי מול נוסחת הגטו של עוז, נמצאת בהצבעה לחד"ש.

מאת יונתן פלד
בנאומו ליד גדר הגבול עם מצרים ההולך ונשלם, הבטיח בנימין נתניהו שגידור כל הגבולות יושלם בתוך זמן קצר. הגטו אותו אנו בונים סביב עצמנו הולך ונשלם. כמו שאמרו חכמינו : אפשר להוציא את היהודי מהגטו אבל אי אפשר להוציא את הגטו מהיהודי. כנראה שאנחנו מרגישים בטוחים רק בין חומות הגטו.