מאת אילנה הירסטון-לוטן

הנה שוב ארה"ב לוקחת על עצמה "עמדת מנהיגות" במלחמה נגד ווירוס האבולה. זאת אחרי שהעולם "החופשי", ובראש המחנה ארה"ב, התעלם במשך חודשים מאזהרות ארגוני הסיוע שדיווחו על המגיפה המתהווה. זאת אחרי שקוצר הראיה של המשנה הכלכלית האמריקאית הביא את כלכלת העולם לקריסה, והוציא את הקרביים מרשתות הגנה של מערכות בריאות ציבור ברחבי העולם, כולל באפריקה.

מאת תמר גוז'נסקי

כיצד פועל מנגנון של אפליה במדינה כמו ישראל, אשר לפי מגילת העצמאות שלה מחויבת לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ואשר בית המשפט העליון שלה קבע בהזדמנויות שונות, כי כבוד האדם מחייב שוויון בין בני האדם?

מאת חיים ברעם

הכוחות שאינם זקוקים לשינוי חברתי כלשהו אינם מסוגלים למאבק כוחני נגד הממסד של ההון והשלטון. הכורח להשיג שלום בר-קיימא ולהגיע לשוויוניות מתקבלת על הדעת בשכר ובחלוקת ההון נובע מאותן בעיות קיומיות ומאותה אידיאולוגיה.

מאת עודד גולרייך

המסה מציגה שורה של פרספקטיבות, חלקן מפתיעות, על החברה וההיסטוריה המודרנית. הפרספקטיבות מעוגנות בהשקפת העולם המרקסיסטית, ויש בהן רעננות ויצירתיות רבה, אלא שקשה למצוא בהן מדריך למחשבה פוליטית וודאי שלא לפעולה פוליטית.

מאת גדעון עשת

כלכלת ישראל מעולם לא עמדה בנטל הצבאי. ישראל היא "מקרה סעד" ביטחוני מיום הקמתה. תמיד היה והווה "סיוע ביטחוני" – בעיקר אמריקאי – שהקל מאוד על הנטל הזה. ואין זה רלוונטי כלל אם הסיוע נשא כותרת ביטחונית או כלכלית. לכסף לא היה ריח.

מאת אפרים דוידי

כעת אפשר לומר בוודאות כי לאחר שהסתיים "צוק איתן", מערכת הביטחון תדרוש סכום גדול יותר, גם לחיזוק תקציבה השוטף השנה וגם לחיזוק תקציבה ב-2015. כמה היא תבקש? בינתיים דנים.

מאת יונתן אנסון
לא מדובר כאן רק באוזלת יד פוליטית, חוסר נכונות לבלום. כולם יודעים מה צריך לעשות. יש כאן תהליך עקבי בו כל מי שאינו "משלנו" יהא הוא פלסטיני, מבקש מקלט, או סתם אוהד הפועל תל אביב, הופך להיות השטן בהתגלמותו, וראוי לנו לבחון את הסיבות והנסיבות לתהליך זה.

מאת גדעון עשת
מי שמאמין ב"שוק חופשי" ימצא את עצמו, כרגיל, בשוק מותגי – של בעלי הכוח הכלכלי. הצרכן אינו די נבון להתרחק ממותגים  ומשלם על כך ביוקר. כמה ביוקר? בממוצע, מצאו החוקרים, 25% יותר.