מאת גדעון ספירו
האנטישמיים האשימו את היהודים בהרעלת בארות ושתיית דם ילדים נוצרים. ממשלת הימין ותומכיה אימצו את השיטה הגזענית של הטלת אשמה קולקטיבית, ומאשימים את הערבים בהצתת שריפות.

מאת אלי אמינוב
החוק מתיר ליהודים להעביר לחזקתם, כביכול כדין, קניין קרקעי פרטי של לא-יהודים החיים בפלסטין הכבושה. כך בוטלה באחת זכות הקניין של הפלסטינים, כשם שבוטלו קודם לכן שאר הזכויות האזרחיות והאנושיות של העם הפלסטיני.

מאת דב חנין
כרגיל, החברה בישראל, עסוקה בלראות רק את עצמה, אפילו בשמאל דיברו יותר על הפגיעה בבג"ץ מאשר על מה שנמצא בלב העניין. עצוב לי מאוד שבתוך כל הדברת הזאת נשכחו הנפגעים העיקריים בכל הסיפור: הפלסטינים בעלי הקרקעות, שכבר 20 שנה, מאז הוקם המאחז עמונה ב-1996, מחכים שיעשה הצדק.

מאת רחל סטרומזה
עלאא בילה ימים בתא קטן, של שני מטר רבוע, עם עציר נוסף. בלילות הוזרם אוויר קר לתא, ואור צהוב נשאר דולק. "הייתי רעב וצמא מאוד. בכל הזמן הזה הסוהרים היו לועגים לי וקוראים לי 'הבחור בלי העין' ואומרים: 'נוציא לך את העין השנייה'", סיפר.

מיכל ברודי-ברקת
בשבת שלפני הגעתנו מסקו בני הכפר את עציהם. חמישה אחים מבני משפחת אבו פוחיידה הותקפו פתאום על-ידי כחמש עשרה מתנחלים רעולי פנים אשר הגיעו מכיוון ההתנחלות נריה. חמושים באלות, בצינורות ברזל ובסכינים, תקפו את חמשת המוסקים בעודם צועקים "להרוג את הערבים!".

מאת עפרה ישועה-ליית
תעיפו מבט דרך החלון. אולי את העצים שצומחים שם שתלו אנשים שסולקו מכאן לפני שבעים שנה כמעט. "חוק ההסדרה" הראשון הבטיח שהם וצאצאיהם לא יחזרו לכאן לעולם. מי שנקעה נפשו מחוקים גזעניים, מוזמן לחשוב על ניקוי אורוות כללי, כי הגיע הזמן.

מאת תאיר קמינר
מכל מקום אני לא נסעתי לייצג את ישראל, לא לטובה ולא לרעה. באתי מסיבה אחת ברורה. לנסות להפיג את האדישות, להוביל להתעוררות ולפעולה. אני מזדהה עם חגי אלעד שפתח את נאומו במילים: "הדברים שאני עומד לומר לכם לא נועדו לעורר בכם תדהמה. הם כן נועדו להניע אתכם".

מאת עופר כסיף
ברוח 1984 של אורוול הצליחה השרה רגב לשכנע מיליונים שבערות היא כוח, ליברמן פועל כאילו מלחמה היא שלום, בנט מטיף שחירות היא בעצם עבדות, ומעל כולם נתניהו מצליח בכישורי רודן לטמטם את הציבור בהופכו את האמת לשקר ואת השקר לאמת.

מאת איתן קלינסקי
השיר נכתב בשרב של חודש אוגוסט 2016, כשרעייתי ואני הצטרפנו לקבוצה קטנה של פעילים חברתיים, שרכשה טנקר של מים כדי לחלק מים במאהלי הבדואים בפסאיל בבקעה רותחת מחום. מאהלים הפרוסים למרגלות טרסות שוממות, שנבנו במשך מאות שנים, וכיום הן יבשות ודומעות בצימאונן למים.

מאת גדעון עשת
איך זה שממשלה שמדי פעם גונבת מפלסטין את כספי המסים של פלסטין, לפתע מתעוררת לפעול למען פלסטינים? כשנוברים בסיפור מתברר שהמוטיבציה מאחורי הסיפור היא… הקטנת הגירעון.