מאת חיים ברעם
האירוניה הגדולה נעוצה ביחס כלפינו, אנשי השמאל והשלום. הטרוניה נגדנו, איך אנחנו מעיזים להפגין נגד הממשלה כאשר חיילים נהרגים, היא עלבון יותר גדול מאשר ההטחה שאנחנו "בוגדים". החיילים נהרגים ונפצעים במלחמה שביקשנו למנוע במחיר מדיני, שאותו ממילא נשלם בעתיד.
מאת גדעון ספירו
באשר למבצע "צוק איתן" המטרות המוצהרות, כמו הפסקת הירי על ישראל, נראות בעיני לפחות סבירות. גם לחמאס מספר דרישות הנראות בעיניי סבירות. מה שמפריע לי, הוא דרכי המימוש. במקום להקיז איש את דם רעהו, שזה סוג של הידברות, מוטב היה לשבת סביב שולחן המו"מ.
מאת אלי אמינוב
במקום לנצל את ההסכם כמנוף לאפשרות לנהל משא ומתן עם ממשלה מאוחדת המכירה בקיומה, פנתה ישראל כמנהגה למלחמה נוספת. עוד פרק במלחמה המתמדת, שמטרתה להמשיך להעביר את פלסטין ההיסטורית לידי הציונות ולהפטר מאוכלוסיית הילידים "המיותרת".
אילנה הרסטון-לוטן
אז הפלסטינים ואנחנו, עם מחזור האלימות האינסופי, כבר לא מעניינים אף אחד. אבל האמת היא, שתמיד ידענו שלא האמריקאים, הבריטים, או הרוסים, וגם לא ערב הסעודית, הקוורטט או האו״ם, יפתרו לנו בעיות הקיום.
מאת גדעון ספירו
זו שעתם של הימין המתלהם הנוקם ותמונת הראי שלו החמאס הרצחני. שעת הגופות, פולחן המוות. זה האלמנט הממלא אותם באדרנלין. אני שומע את פתרונות מומחי הממסד הממלאים כפטריות לאחר הגשם את אולפני הטלוויזיה השונים ומתחרים ביניהם מי יקיז יותר דם.
מאת אהוד שם טוב
אין ספק שהוועידה מקדמת שלום של האליטה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית, של שתי מדינות לשני עמים, ללא עיסוק בכיבוש (כלשהו), לעוולות (כלשהן) או לאחריות (של מישהו על משהו), הרי חלק ממכובדי הוועידה, במציאות ומקום אחרים היו נחשבים לפושעי מלחמה.
מאת שמואל אמיר
אומה, אמר חוקר הלאומיות ארנסט רינן, היא קבוצה של אנשים מאוחדים סביב ראייה לא נכונה של עברם ושנאה לשכניהם. אמירה זו מתאימה כנראה גם היום לישראלים ולפלסטינים כאחד. אך יש בכל זאת דרגות של התנכרות לזולת, ושלמה אבינרי הוא ממש אביר ההתנכרות והשנאה.
מאת חיים ברעם
אלה שמצטרפים לאזהרות מצעדים מטופשים והרסניים, נדחקים בהדרגה לשוליים. המסקנה היא ברורה: השגיאות והפשעים ימשיכו להתבצע עד שמלוא המחיר ישולם על ידי אזרחי המדינה מכל קשת הדעות.
מאת גדעון ספירו
העם שיצא לחירות לפני כך וכך אלפי שנים אינו העם שלנו. העם שבהגדה הוא שוחר חירות, וכל רצונו לצאת מהשעבוד למצרים אל החופש הגדול. העם שקורא את ההגדה היום כמו ב-47 השנים האחרונות הינו עם אחר, שהחליף תפקידים עם מצרים העתיקה.
מאת רוחמה מרטון
יום האדמה הפלסטיני-ישראלי מסמל לא רק את האבל על ששת הפלסטינים שנהרגו ביום זה בשנת 1976. ממש לא רק. הוא מסמל את הגזל, האפליה ואת הכוחנות המופנית נגדם מטעם השלטון הציוני. או במלים אחרות את הגזענות היהודית ישראלית שלבשה פנים מוחשיות ומציאותיות החל משנת 1948.
מאת גדעון גיתאי
בדיוק 38 שנה לאחר יום האדמה – שבו רצח ״צבא ההגנה״ שישה אזרחים בסחנין, דיר חנא, וכפר קנא — הגיע הרמטכ"ל-על האמריקאי לביקור בישראל. האם מרטין דמפסי הגיע כדי לחפש ולסכם היכן ינוסה הנשק החדש? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציע את איראן. בינתיים שולח הרמטכ"ל בני גנץ חיילים להרוג במחנה ג'נין, וברצועה.
