מאת אילן שדה

על המדוכה שתי סוגיות מרכזיות: האם נמשיך לסבול סתימת פיות בנושא הכאוב של "בגידת הציונים בשואה". הגיע זמנו של דיון פתוח בנושא זה. מדינת ישראל רוצה במונופול על השואה באמצעות "מוסד יד ושם".

מאת חיים ברעם

בקצה אולם התפילה של הקרלינאים ישב תמיד איש, שנראה זקן מאוד בזכות זקנו הלבן העבות והקמטים הרבים על פניו. הוא לא היה רב ולא גבאי, אלא רק מתפלל מן השורה, אבל הצטייר בעינינו כדמות של קדוש.

מאת אבשלום קווה

יצוין כי לאחר שהממשלה אישרה ברוב קולות את הצעותיו, אשר נבחנו אחת לאחת על ידי מועצת הלול, חש דוקטור ינקלביץ' שמחה כה גדולה במפשעתו שליבו פסק מלכת לזמן קצר.

מאת איתן קלינסקי

מול יהדות מכוערת, אותה הציג הרב נעם פרל בהתפייטות מבחילה ומבעיתה, מעל במת שירת יהדות של שלום ישירו משוררים ברובם צעירים שירה אחרת, את שירת החכם באדם בספר קוהלת פרק ט' "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה… טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב"

מאת חיים ברעם

בתוך הענן הרעיל שירד על כולנו במהלך הקיץ הנתעב הזה, הפכה הפסימיות לפולחן המשותף של כל אנשי השמאל בישראל. לעתים דומה שכל חיוך שאנחנו משחררים לאוויר העולם מעליב את הרוב העצוב, בתוך המיעוט שאיבד את עולמו.

מאת עודד גולדרייך

בשבועות האחרונים, תחת הרושם המדכא של המאורעות המלחמתיים המחרידים והאקלים החברתי החונק, מתגברות התהיות הכנות על אפשרות שינוי המציאות הפוליטית והחברתית. נראה לי שיש מקום להרחיב את הדיון ולהתייחס לשאלה בפורום רחב יותר.

מאת חיים ברעם
חייכתי אליו בנעימות אבל הוא הזעיף פנים. "מר ברעם", כך אמר, "אני מקווה שיחטפו אותך אנשי חמאס. אולי אתה חושב שהם יתייחסו אליך כאל אורח כבוד, אבל ההפתעה שמצפה לך תהיה מרה. כך, לפחות אני מקווה". עוד לפני שעיכלתי את המסר העוין הלך לו לדרכו.

מאת איתן קלינסקי
יש בלבי זעם על מנהיגי ציבור המטילים פצצת טון של חומר נפץ על ארון הספרים היהודי העשיר. מטילים פצצת טון של ביבי לשון שתוצאתה לשון עברית מובסת, הרס מוחלט של כל מחוזות העושר של תכנים ומוסר בארון הספרים היהודי, כפי שבא לידי ביטוי במונולוג של נהג המונית.

מאת אבשלום קווה
לפנינו תמצית דיון רב-תכליתי, טקטי ואסטרטגי שהתקיים זה לא מכבר באחד מאולפני הטלביזיה המקומית. בתכנית ששמה "רק עוד מילה אחת ודי" השתתפו שלושה קולונלים במיל: אורן מצוי – לשעבר פצמ"ר השק"ם, תורן לבן – שקמיסט בדימוס וחוקן יבש, מומחה בלוגיקה ובלוגיסטיקה.

מאת איתן קלינסקי
חלפו הימים שב"בר אילן" נשבו הרוחות של הספר "בקש שלום ורדפהו" שכתב פרופ' סימון. לא הייתה, באותם הימים, אווירת לינץ' נגד פרופסור, ראש החוג לתנ"ך, שנתן ביטוי לרעיון הדו-קיום, כרעיון המעוגן במקרא.

מאת אילנה הרסטון-לוטן
כתמונתו של דוריאן גריי החבויה בעליית הגג,  בכל פרץ אלימות אנו שולפים את נבואותיו הנוקבות של ישעיהו ליבוביץ' לבחון את כיעורנו מקרוב.  ובשוך האלימות משיבים את התמונה לעליית הגג, וחוזרים להיות יפים, שטחיים, ומרושעים, ספונים בביתנו עם אורטל מהאח הגדול.