מאת חיים ברעם
'ידיעות אחרונות' נחשב אז לצהוב ורודף סנסציות, אבל לעומת הגישה ההיסטרית והלאומנית של היום העיתון היה נקי ואפילו אנין דעת. בעיקר בלט היעדרם של הטיפשים.

מאת חיים ברעם
ליבת המדיניות ההרסנית טמונה בהפקעת הקרקעות, ברצח אזרחים כולל נשים וילדים, בהפעלת חיל האוויר להרג אזרחים. רגב ולהקתה בתקשורת אינם אלא ניצבים בחזיון העצוב הזה.

מאת חיים ברעם
ישראל הפכה למושג מאוּס, גם בקרב יהודים צעירים, והניכור הזה מאיים לא רק על יחסי החוץ של המדינה אלא אפילו על ביטחונה. מי שרוצה לשנות את הפרופיל ההסברתי של ישראל בחוץ לארץ חייב לשנות את המדיניות מן הקצה אל הקצה.

מאת חיים ברעם
על מִשבּתו של איש חסר בושה, על חמלה ועל איבה. אהוד אולמרט, ספק מטאור, ספק משל על אודות קורותיו של הדור השני למייסדי המדינה ובוניה. סיפור עצוב.

מאת שמואל אמיר
זו הצביעות שביסוד "אלטנוילנד". שהרי לא מדובר בספר העוסק בדמוקרטיה, חרות או שוויון בעלמא, אלא בהקמת מדינה המתבססת על דיכויים ונישולם של הפלסטינים שאינם מופיעים בו כבני עם אלא, אם בכלל, כפרטים סיקופנטים (חנפנים) השרים שיר הלל לכובש.

מאת ראובן קמינר
להיות שמאל פירושו מחשבה עצמאית ומידה מסוימת של העזה אישית. השמאל שונה באופן איכותי מהמרכז ומהימין בכך שאינו מרוויח משפיכות הדמים. אפשר וצריך לקיים דיון נוקב בחולשותינו, אך תוך כדי הבנת הרקע לקשיים ולמצוקות.

מאת סם קוטנר

לאחר שחציתי את האוקיינוס כדי לא להיות מתוייג כ"אחר", מצאתי את עצמי מתוייג מחדש, הפעם על ידי ממשלת ישראל.

מאת יקי שגיא
יעל אבקסיס מבשרת בבלי דעת על קריסת השמאל, קריסה שהיא לפני הכול כישלון בשדה השפה, בשדה ההצהרה, דרך החשש של אבקסיס עצמה לבטא את המילים "אני שמאלנית".

מאת חיים ברעם
הלקח הוא שהנושא האישי הוא אולי חשוב, תמיד פיקנטי ומעניין, אבל איננו העיקר בקריאת ההיסטוריה או בהבנת התהליכים העכשוויים. העיסוק המופרז באיש ולא בדרכו הרעיונית משבש את השיפוט הנכון.

מאת חיים ברעם
אם דרוקר הגיע לתמיכה ביעלון, מה לנו כי נלין על לאומנית קיצונית מוצהרת כמו דיין? דרוקר כתב מתוך ייאוש; דיין נרתמה למרכבת המנצחים של הימין. ומה יעלה בגורלנו?

מאת שלי דביר
כל הנוסעים נבהלים מבקשים מהנהגת לעצור את האוטובוס. היא עוצרת, מגיעה אליו באנושיות מקסימה, שואלת אם הכל בסדר, לאן הוא צריך להגיע, ומזמינה אותו לשבת לצדה.