קשה לי במיוחד להתווכח עם ניצולי שואה. כאשר מישהו שחזר מהתופת ההיא כותב או אומר דברים שמקוממים אותי פוליטית או מוסרית, אני נוהג להתאפק. הם אינם מעל לחוק, וטיעוניהם המגוונים ולעתים גם המנוגדים ראויים לדיון ציבורי מלא התחשבות, אבל הוגן. המעצור הוא כמובן נפשי. ההזדהות עימם כקורבנות הפאשיזם הגרמני היא גדולה, ותיאורי הזוועות שהם עברו [ קראו עוד ]
יוני, 2005
מי נגד מי? בין חברתי למדיני
"ראובן, תתמקד רק בסוגיות מדיניות" מפצירים בי אנשי "שמאל" ומוסיפים, "כשנפתור את הבעיות עם הפלסטינים נתפנה לעסוק בענייני חברה". "מלח" הארץ מנחה את "פלפל" הארץ. אחרים תובעים: "ראובן, תתרכז רק בבעיות חברתיות בישראל". אלו קטלגו אותי ותייגו אותי: "המרוקאי", שיעסוק רק בעניינים של המזרחים, הוא מבין רק בקיפוח, נושאים מדיניים הם מחוץ לבינתו. כזכור, לאורך [ קראו עוד ]
כבוד העובד ללא עובדים, וסוציאליסטים בשירות קפיטליסטים
לפני כשבועיים יצא לי להשתתף בשני אירועים הקשורים במפלגת העבודה. באמת שלא התכוונתי, אבל ככה יצא. הראשון היה האירוע ההסתדרותי "כנס התקווה השישי 2005″ שתחת הכותרת "כבוד העובד וחירותו" נערך בגני התערוכה בתל-אביב. השני: מפגש של האינטרנציונאל הסוציאליסטי שנערך באחד מבתי המלון היוקרתיים של תל-אביב. למפגש של האינטרנציונאל (הסוציאליסטי?) נקלעתי בעקבות פגישה עם כמה ממשתתפי [ קראו עוד ]
ברגע שהרמטכ"ל החדש, דן חלוץ, נכנס רשמית לתפקידו, מחיתי עם קבוצת מפגינים מול שער משרד הביטחון על מינויו. הסיסמה היתה: "יש לך דם על הכנפיים" – תזכורת לדברים שאמר אחרי שחיל האוויר הטיל את הפצצה במשקל טונה על אזור מגורים בעזה, כדי להרוג את פעיל החמאס סאלח שחאדה. הפצצה הרגה, כזכור, גם 14 פלסטינים אחרים, [ קראו עוד ]
סיכום ביניים
הסכם אוסלו הרדים רבים בשמאל הישראלי. היה נוח לחשוב כי הנה נפל האסימון, הנה גם הממסד הפוליטי השתכנע כי יש לסיים את הכיבוש. או-טו-טו ניסוג מכל השטחים, נפנה את כל ההתנחלויות ובא שלום עלינו. זו היתה אשליה, אך היא היתה מתוקה מאוד, מפתה מאוד, והובילה לשיתוק נורא. עם התמוטטותו של המשא ומתן לשלום בניהולו של [ קראו עוד ]
סמרטוט אדום – 38 שנים
38 שנים לכיבוש. אנו מתקרבים לשנתו ה-40 ודומה כי נצטרך לציין גם אותו. אפשר כמובן לחוש יאוש. 38 שנים אני נימנה עם הנאבקים בכיבוש ובכל הגרורות הסרטניות שהוא מפיל על החברה בישראל, והוא עדיין מחזיק מעמד. במובנים מסוימים הוא אפילו מתחזק. ראו את חומת האפרטהייד, את הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים הקרויים בשפה הממשלתית "בלתי מורשים", שהרי [ קראו עוד ]
מרפורמה לרפורמה מעמיקים הפערים
ב-1 ביוני הכריז נתניהו על "רפורמה במסים" נוספת, שבמרכזה – הפחתת מס הכנסה לבעלי הכנסות גבוהות ומתן אישור לבעלי חברות לנכות ממס את כל הוצאותיהם עבור ציוד כבר בשנה הראשונה לרכישתו. אך מאחר שבאוויר כבר יש ריח של בחירות קרובות לכנסת (שייערכו, כך נראה, תוך שנה), החליט נתניהו להיות "רגיש" ו"וחומל" ולעטוף את הענקת המיליארדים [ קראו עוד ]
מעבר לאופק-החמאס
השבוע קראתי מאמר שגרתי למדי שמנהיג יחד יוסי ביילין פירסם באתר המעניין "אופקים חדשים", בעריכת נתן רענן. זהו אתר רשמי למחצה של אנשי העבודה, עם קריצה די ברורה לכיוון היוני ופתיחות די מפתיעה גם לרעיונות אחרים. לא מצאתי שום דבר חדש במאמר של ביילין, ש"קרא" לממשלת שרון-פרס להגיע להסכם שלום על בסיס תוכנית קלינטון ויוזמת [ קראו עוד ]
הסיבה לתמיכה הבינלאומית בישראל היא תפיסתה של המדינה היהודית כמי שדבקה באומץ במחויבותה לדמוקרטיה בנוסח מערבי באזור שכולו עוין, מלבדה. למעשה אין התדמית הזו אלא מיתוג יחצ"ני ידידותי חדש של רעיון הרצליאני ותיק. בספר מדינת היהודים חזה תיאודור הרצל, האידיאולוג הראשי של הציונות, כי מדינה יהודית שתקום בפלשתינה תהווה "חלק מחומת הגנה לאירופה בתוך אסיה, [ קראו עוד ]
סילוואן – עננים של קדם פיצוץ מרחפים באוויר
עיריית ירושלים מבקשת להרוס מתחם שלם בכפר סילוואן על 88 בתיו ואלף דייריו, זאת על מנת לחשוף שרידים ארכיאולוגים מימי בית דוד. למרות שמדובר במהלך חסר תקדים בהיקפו, הרי שהסיפור אינו חדש. מאז 1967 מדינת ישראל מבקשת להשתלט לא רק על המרחב הפיסי אלא מנסה גם לייהד את מזרח העיר, למחוק את סממניו הערביים ולצבוע [ קראו עוד ]



