בכתבה החשובה של נחום ברנע וטובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי שעבר (בעיקר בראיון עם שר המשפטים דניאל פרידמן) נחשפה דמותו האמיתית של השר באור עגום מאוד, אולי בניגוד לכוונותיהם הטובות של המראיינים כלפי האיש. קראתי את רוב התגובות בתקשורת אחרי פרסום הכתבה, והן התייחסו, מטבע הדברים, ליחסים הקשים בין פרידמן לבין בית המשפט העליון [ קראו עוד ]
בשני מאמרים שפורסמו לאחרונה באתר הגדה השמאלית צוטטו בטעות מפי דבריו של עיתונאי שראיין אותי והביע עמדה ספקנית ביחס למשבר האקלים וביחס לגורמיו. עמדתי באותו ראיון הייתה חדה וברורה. ביטאתי אותה גם בספרי, גלובליזציה, שיצא לאחרונה במסגרת ספריית האוניברסיטה המשודרת, וברצוני לנצל הזדמנות זו כדי להביא את עיקריה גם בפני קוראי הגדה השמאלית:במשך שנים אכן [ קראו עוד ]
בקפריסין דגלים אומרים המון. הימין אימץ את דגל הצלב והפסים הכחול לבן של יוון, דגל המסמן הלניות-נוצרית אורתודוקסית. השמאל מאמץ את הדגל הלבן שבמרכזו מפת האי בכתום מוקפת בשני עלי זית. זהו דגל חילוני רפובליקני שאין בו שום סימן דתי ולכן יכול לאחד יוונים וטורקים כאחד.ביום ראשון בחמש נסגרו הקלפיות של השלב השני בבחירות לנשיאות [ קראו עוד ]
הרצח הנתעב של עימאד מורנייה (שגם הוא עצמו נתעב באותה מידה) לא פתר אף בעיה, ורק זקף לרגע את קומתו השחוחה משהו של אהוד אולמרט. מי שעקב אחרי התנהלותו של ראש הממשלה בשבוע האחרון היה יכול להגיע למסקנה, שהאיש סובל מפיצול אישיות. מצד אחד, הוא משחר לפתחם של יפי הנפש, והופך אותם בהדרגה לקבוצת ההתייחסות [ קראו עוד ]
במאה ה-19 התיישבו יהודים תימנים בכפר הפלסטיני סילוואן אשר מדרום להר הבית בירושלים. בקרב רבים, בעיקר אנשי ימין ומתנחלים, התיישבות זו נתפסת כסיבה נוספת לחיזוק ההתנחלות בכפר. כאשר בוחנים את תולדותיהם של יהודי תימן בכפר מגלים תמונה שונה לגמרי: שכנות טובה, עזרה הדדית, כבוד, וחירוף נפש של הפלסטינים למען שכניהם היהודים. יהודי תימן הראשונים הגיעו [ קראו עוד ]
כחלק מנסיונות החסכון שלי חזרתי בעת האחרונה לפשפש בחנויות ספרים משומשים, בתקווה להפחית את ההוצאות על ספרים חדשים, שהם פשוט נורא יקרים. לאחרונה רכשתי ספרים שקראתי לפני שנים אבל התחשק לי לקרוא אותם מחדש, ולו רק כדי להשוות את התרשמותי מהם אז והיום. ובכן, השבוע הייתי שקועה בקריאת "המרגל שחזר מן הכפור" של ג’ון לה-קארה. [ קראו עוד ]
הגדה השמאלית מבקשת בשעה זאת של פרישת פידל קסטרו מכל תפקידיו מפאת מחלה, לאחל למנהיג המהפכה הקובנית הבראה מלאה והמשך תרומותיו הרוחניות לעניין השלום והקדמה.בתקשורת המקומית והבינלאומית אנו עדים לשטפון של עלבונות נגד פידל והעלבת האינטליגנציה של כל מי שהצליח לגבש עמדה עצמאית לגבי ההישגים של המהפכה הקובנית. הגדיל לעשות נשיא ארה"ב שמקיים מצור אכזרי [ קראו עוד ]
אני עצוב עם פרסום הודעתו של פידל קסטרו בעיתונות הקובנית. מדוע שלא אכיר בכך? פידל חולה ובעקבות המחלה הוא החליט להתפטר. וזו כתמיד החלטה אישית, נבונה וברורה. הוא לא ברח מבית הנשיא באמצעות מסוק צבאי כפי שנאלצו לעשות כמה נשיאים דרום-אמריקאים בעשור האחרון, ביניהם נשיא ארגנטינה פרדננדו דה לה רואה בדצמבר 2001. הוא לא הודח [ קראו עוד ]
"עובדים וזרים" – הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל מאת אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן; סדרת הקשרי עיון וביקורת, מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ הארצי, 2008. יש יסוד להנחה שמהגרי עבודה, המכונים אצלנו עובדים זרים, אינם מודעים לתפקיד הגדול שיועד להם, כבר מתחילת שנות ה-90, בכלכלה הפוליטית בישראל. אין ספק שהצלחתם בביצוע המשימה לא תקנה [ קראו עוד ]
היססתי לכתוב עוד מאמר על התחממות כדור הארץ – אבל כאשר אנשים רציניים מביעים ספקות בדבר אשמתו של האדם בהתחממות זאת, נדלקת אצלי נורה אדומה כיוון שלספקות אלה יכולים להיות השלכות מרחיקות לכת בנושאי אקלים וסביבה. בתגובה למאמרי על דיוני כנס הרצליה בשינוי האקלים ("כאשר כנס הרצליה עוסק בשינוי האקלים", 29.1.08) מביא שמואל אמיר מדברים [ קראו עוד ]
עיתונאי אלמוני מאורוגואי, אדוארדו גליאנו, פירסם ב-1971, כשהוא בן 31, את הספר "העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית". הספר הפך את גליאנו למפורסם בכל העולם והוא תורגם מאז ליותר מעשרים שפות, בהן עברית, והודפס מחדש בשפה הספרדית במאה מהדורות. גליאנו שוטט מספר שנים ברחבי אמריקה – מנהר הריו גרנדה בגבול ארצות הברית ומקסיקו ועד ארץ האש [ קראו עוד ]
