אתמול נסעתי לקופ"ח לקבל חיסון. היה יום אביבי נעים, השמש זרחה ולא הייתה חמה מדי. הנסיעה לקופת-החולים, ההמתנה והנסיעה בחזרה ארכו בסך-הכול שעה. בשעה זו היו לי החוויות הבאות: נהג המונית סיפר לי שגר בשעתו מול אשר ידלין, גיבורה של פרשת-השחיתות הגדולה בשנות ה-70, שנחשפה על-ידי "העולם הזה". "איך התרגשנו אז!" אמר, "לא יכולנו להאמין [ קראו עוד ]
אני מבקש להביע את התקוממותי ואת שאט-נפשי משידור מקומם ב"קול-ישראל" של תכנית הקרויה "נקודת מפגש", בהנחיית אהרן ויזן, ששודרה ביום ה’ 15 באפריל 2010. נקלעתי להאזנה לתכנית לגמרי באקראי ובושתי מן הצורה המקוממת והבלתי מאוזנת של הראיונות. פתחתי את המקלט כאשר רואיינה מפגינה, אחת מקבוצה של 15 פעילים אנרכיסטים שהפגינו בהתנחלות עתניאל נגד הכיבוש והקמת [ קראו עוד ]
מאז ומעולם היה תמוה ומוזר ביותר לרבים בישראל, העובדה שארגון ‘שלום עכשיו’ זוכה לחשיפה וסיקור תקשורתי קבוע. כולם לא הבינו כיצד זה שארגון שמאל מובהק, לכאורה, זוכה להישמע תכופות בלב התקשורת הישראלית. כולם לא הבינו כיצד זה שהתקשורת הציונית לא מפחדת מסיקור שלום עכשיו, הרי מדובר בארגון שמאל מובהק, ויש יגידו אף קיצוני. אך בשבוע [ קראו עוד ]
רגשי הגועל והקבס שגואים בי כל אימת שהתקשורת הישראלית השמרנית מתגייסת (תרתי משמע) להגנת הממסד הביטחוני, ורומסת ברגל גסה את זכויות האדם ואת חופש הביטוי, עלו על גדותיהם ביתר שאת השבוע. השמרנים שמתחפשים לליברלים כבר הפכו לשם דבר בעולם הדמוקרטי, ולא בכדי מזוהה ישראל עם משטרים חשוכים. יש לנו כנראה הרבה מאוד מה להסתיר מהעולם, [ קראו עוד ]
בהתחלה הם הפסיקו לחלק לנו את חוברת זכויות התלמיד, אבל אמרנו לאחדים מחברינו שמחו בשקט שאפשר להוריד מהאינטרנט, ושאנחנו אוהבים את המדינה שלנו ומוכנים להקריב את נפשנו למענה. אחר כך הגבירו את לימודי הדת בכיתות, אבל אמרנו לעשרות חברינו שמלמלו "כפייה דתית" שקצת לימודי יהדות זה לא רע בכלל ושאנחנו מעריכים את המדינה שלנו ומוכנים [ קראו עוד ]
דר’ יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים. 13/04/10 ביום שני בשבוע הבא, (ה 19/4/10, בשעה 11:00, בבית המשפט בבאר שבע) אני עומדת למשפט בעבור הבעת מחאה נגד הריסות הבתים בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. מאז חקיקת חוק התכנון והבנייה ב 1965, המדינה עוד לא ייסדה רשות שתתן אישורי בנייה לתושבי הקהילה הבדואית שגרים בכפריהם [ קראו עוד ]
צעד אמיץ והכרחי במציאות החברתית והפוליטית בארץ מציאות איומה שבה חלק ניכר מהעניים במדינה הם אנשים עובדים ורוב העובדים חווים טרור תעסוקתי: הלנות שכר, חוסר ביטחון תעסוקתי וכלכלי ויוקר מחייה עולה וגואה. העבודה המאורגנת נשחקת ומדלדלת. מציאות שבה רמת המחייה של בני הדור הצעיר ממעמד העובדים ותנאי התעסוקה שלו גרועים מזה של דור ההורים. כאשר [ קראו עוד ]
ב-27 באפריל 2010 הייתי בעצרת לציון יום האדמה בכפר איזבת טביב שליד קלקיליה. הקהל יצר פסיפס מרהיב של צבעים, סמלים וסיסמאות. כל תנועה באה על דגליה, וכולם התאחדו לעם אחד המגוייס כולו למאבק בכיבוש ובנישול. שבוע לאחר מכן הייתי בעצרת בכפר הלא מוכר אל-עראקיב שבנגב. גם שם המראה היה צבעוני, ורק דבר אחד היה חסר: [ קראו עוד ]
(לרגל ועידת הנשיא אובמה לצמצום הנשק הגרעיני) ישראל ניצבת היום בקו הקדמי של המאבק הבינלאומי נגד התחמשותה הגרעינית של איראן. ישראל לא מכחישה את הידיעות כי היא עורכת אימונים במטוסי חיל האוויר, כולם מתוצרת ארה"ב, במטרה להפציץ את אתרי הגרעין של איראן. פעולה צבאית ישראלית עלולה לדרדר את האזור עד כדי עימות גרעיני, שתוצאתו, שואה [ קראו עוד ]
פגשתי את סלאם פיאד, ראש-הממשלה הפלסטיני, לפני שבועיים, והתרשמתי שוב מהשקט והצניעות שהוא מקרין. בדרך כלל אני פוגש אותו בהפגנות, ליד הגדר בבילעין ובמקומות דומים. בקושי היה זמן ללחיצת-ידיים ולכמה מילות נימוסים. הופענו ביחד באירוע לרגל יום-האדמה בכפר קטן ליד קלקיליה, שלא רבים שמעו אי-פעם את שמו: עיזבת-אל-טביב. הכפר הוקם ב-1920, שלטונות-הכיבוש אינם מכירים בעצם [ קראו עוד ]
לפני 34 שנים ישבתי ביציע המוזמנים במליאת הכנסת, בחברת עמיתיי בהנהגת המועצה הישראלית לשלום ישראלי פלסטיני. לצד יעקב ארנון, מתי פלד ואליהו אלישר שנפטרו במהלך הזמן, ישב גם אורי אבנרי, שבגילו (85) עדיין צועד בכל ההפגנות החשובות של מחנה השלום. עברתי חוויה אישית מיוחדת, ולא קלה. בדיון המתוח על הצעת החוק של חבר הכנסת אמנון [ קראו עוד ]
