בנימין נתניהו ואהוד ברק עוררו תבערה נוספת, שגבתה 26 הרוגים ועשרות פצועים ברצועת עזה וגם עשרות פצועים בקרב תושבי הדרום בישראל, אך המטרה המרכזית על הכוונת הייתה טהראן. ממשלת נתניהו יזמה וייצרה את סבב ההסלמה האחרון בין ישראל לעזה, כניסוי-כלים נוסף במסגרת העימות הרחב יותר שהולך ומתחמם בין ישראל לאיראן.
מעבר להתגוששות הטקטית הרגילה עם המיליציות הפלסטיניות, לממשלת הימין יש אינטרס בסבבי הסלמה "מדודים" והם חלק מהאסטרטגיה שלה לניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כעניין צדדי, סבבי ההסלמה מסייעים להאדיר את אותם האיומים הביטחוניים שמשרתים את הממשלה ואת ההון הגדול כדי לטפח אווירת פטריוטיות ולהסיט את תשומת-הלב מבעיות חברתיות בוערות. אך בעיקר, סבבי ההסלמה ה"מדודים" משמשים להפגנת הכוח הצבאי הישראלי, כדי להגן על יוקרה וכדי להדגיש שהממשלה רצינית לכאורה באיומיה לבצע מהלכים צבאיים נרחבים יותר.
הסבב האחרון חיפש להבקיע נקודות מול בנות-החסות של איראן בעזה, כמו גם לשכנע את הציבור הישראלי – שעדיין לא משוכנע – בצורך בתקיפה ישראלית באיראן, ולשכנע את העולם שהאיומים בנושא רציניים. ההסלמה היזומה העמידה במבחן את אופן התגובה של מיליציות פלסטיניות ברצועה, את יכולת הביצוע של מערכת "כיפת ברזל", את התגובות בציבור הישראלי, בציבור הפלסטיני ובעולם, ואת תגובות הבית הלבן וגם המשטר המצרי, ששוב התגייס לתווך הפסקת-אש, מחשש לטלטלות נוספות במצרים עצמה.
באופן ברור ומחושב מראש הביאה הוצאתו-להורג של מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממית, זוהיר אל-קייסי, ב-9 במרץ, להתפרצות של אחד מסבבי ההסלמה הקשים ביותר מאז מלחמת עזה ב-2009, למרבה התסכול של תושבים מהשורה משני צדי הגדר.
קדמו לכך בחודש פברואר תקיפות של חיל-האוויר הישראלי נגד מבנים של החמאס ברצועת עזה. המחלוקת העמוקה בחמאס בין הנהגת עזה להנהגת חו"ל סביב סוגיית ה"פיוס" עם פת"ח והמעבר להישענות על הציר הפרו-מערבי של מצרים-סעודיה במקום זה של איראן-סוריה, מילאה חלק בהחלטת מנהיגי חמאס בעזה להימנע מלהגיב בירי בתקופה האחרונה. אך נתניהו וברק זכו ל"שיתוף-פעולה מספק" מצד ועדות ההתנגדות ומצד ארגון הג’יהאד האיסלאמי, ששיגר את התחמושת של הפטרון האיראני קצת מעבר למה שציפו במשרד הביטחון.
ברק מתקשה לתרץ את ההתנקשות
שר הביטחון ברק תירץ הפעם את הפעולה באופן שערורייתי בכך שאל-קייסי עסק "ככל הנראה" בהכנת פיגוע גדול שברק "עוד לא יודע לומר אם הוא סוכל". בעוד שבחודשים האחרונים נמשך המצור התוקפני על עזה בד-בבד עם התקיפות השגרתיות שמבצע צה"ל, ברק מודה למעשה שלא היו בידיו אפילו ראיות מוצקות באשר לפיגוע שאולי תוכנן על גבול ישראל-מצרים, והוא לא משוכנע בעצמו שההתנקשות במנהיג הארגון תמנע את אותו פיגוע משוער.
אל-קייסי החליף את מנהיג הארגון הקודם, כמאל אל-נירב, שבו ובכמה מעמיתיו בצמרת הארגון התנקשה ממשלת נתניהו באוגוסט האחרון. ההתנקשות אז אפילו לא התיימרה לסכל דבר (אולי פרט למחאה החברתית בישראל ולמחאות פלסטיניות לקראת הדיון בשאלת המדינה הפלסטינית באו"ם), אלא להעניש את הארגון, בטענה שלא הוכחה עד כה, לפיה היה מעורב בפיגוע הירי בדרום בסמוך לגבול מצרים. הארגון הבטיח אז פיגוע נקם, וגם כעת את אל-קייסי מחליף כבר מנהיג אחר חדור-מוטיבציה.
כמיטב המסורת, בתקשורת הממסדית הושמעה ביקורת רפה בלבד סביב העובדה שהממשלה בחרה "להפר את השקט" בתירוצים מעורפלים, ובאופן כללי התגייסו כלי החדשות המרכזיים, כמו כל מפלגות הממסד, לטובת טיוח המהלך ולטשטוש תפקידה של ממשלת הימין כתוקפן הראשי במערכה. אף כותרת לא רעמה על השימוש הציני שעושות מפלגות השלטון בתושבי הדרום כ"מגן אנושי", ועוד בשעה שציבור רחב חוגג את חג הפורים.
קורבנות משחקי המלחמה
1.6 מיליון תושבי רצועת עזה – שעדיין סובלים ביומיום מהשלכות המצור הישראלי-מצרי על הרצועה, שמתבטא למשל במחסור בדלק ובהפסקות חשמל תכופות בימים אלה – נאלצו שוב לחיות בחרדה תחת הפצצות חיל-האוויר הישראלי, ללא מרחבים מוגנים או אמצעי התראה. במקביל מיליון תושבי הדרום בישראל נאלצו גם הם להישאר שוב צמודים למרחבים מוגנים בלתי-מספקים בחשש כבד מפני פגיעת הרקטות שנורו ללא אבחנה מן הרצועה.
בסיכום שבוע הדמים עמד מספר ההרוגים על 26 בני-אדם, בהם ילדים. כל ההרוגים פלסטינים. כמו כן, נפצעו עשרות פלסטינים בדרגות פציעה שונות, וגם בישראל נפצע עובד מהגר באורח קשה ועשרות בני-אדם נוספים נפצעו באורח קל. פלסטינים וישראלים רבים לקו בחרדה. רקטות פגעו בגן ילדים במועצה אשכול ובבית-ספר בבאר-שבע, שלמרבה המזל היו ריקים, כך שבניגוד לסבבי ההסלמה הקודמים באוגוסט ובאוקטובר, הפעם הרקטות לא גבו הרוגים ישראלים.
"כיפת ברזל" משווקת בגאוותנות כאמצעי הגנה יעיל עבור תושבי ישראל מפני איומי רקטות, אף שברור לחלוטין שמול מטחים נרחבים יותר ולטווחים ארוכים יותר, מתחדדות מגבלות המערכת היקרה (כרבע מיליון שקל לטיל יירוט בודד) וחוזרת וצפה אותה הבעיה היסודית, שהייתה ונותרה בעיה מדינית. הגנרלים והפוליטיקאים הלאומנים יכולים להמשיך לדבר גבוהה-גבוהה על ביטחון, הגנה וחיסול "תשתית הטרור", אבל הם האחראים הראשיים לדרדור וליבוי הסכסוך הלאומי באמצעות כיבוש צבאי, התנחלויות, מצור, שלילת זכות הגדרה עצמית, חקיקה גזענית, חנק כלכלי, הרס בתים, נישול אדמות, דיכוי מחאה (כולל הפגנות בלתי אלימות), ותקיפות צבאיות שפוגעות בביטחון פלסטינים מהשורה. המאבק, משני צדי ההפרדה הלאומית, נגד המדיניות הכוללת הזאת הוא חיוני.
דרושה מחאה נרחבת כדי לבלום את תוכניות המלחמה
בעוד שיחידים מיואשים בחברה הפלסטינית נדחפים, למרבה הצער, לחפש נקמה באמצעות פעולות הרסניות של טרור נגד אזרחים – שתנועת מאבק סוציאליסטי בהחלט מגנה אותו – ישנה התעוררות הרבה יותר גדולה של התארגנויות והפגנות מחאה משמעותיות במאבק לשחרור מדיכוי לאומי וחברתי. בכלל זה ניתן למנות את שביתות הרעב ההרואיות של הנא אל-שלבי ושל עצירים מינהלים אחרים נגד ההתעמרות השרירותית בהם, ללא ראיות ומשפט. זו שאלה של זמן עד שתתפרץ שוב מחאה פלסטינית המונית וממושכת. אירועי מחאה נרחבים, כמו צעדות הענק המתוכננות להתקיים במזרח התיכון ביום האדמה הקרוב, 30 במרץ, מקדמים זאת. אך, המפתח החיוני לסלילת הדרך לשלום וביטחון לישראלים ולפלסטינים כאחד הוא במאבק משותף לשינוי החברה. נחוצות הפגנות משמעותיות גם בישראל עצמה, של אנשים עובדים וצעירים, ישראלים ופלסטינים כאחד, שיידרשו צדק חברתי ושלום, שייקראו להפסקת המצור וההתקפות על עזה וגם להפסקת ירי הרקטות ממנה, שייקראו להיאבק בהתקפות ממשלת נתניהו על העובדים והעניים ושייצאו נגד חרחורי-המלחמה של ממשלת ההון, שפניה כעת למלחמה עם איראן. זו הדרך לפעול להבטחת שקט, ביטחון, רווחה, חירות ושלום שוויוניים משני צדי ההפרדה הלאומית.
- שחר בן חורין הוא פעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי
כל פעם אני מתפלא מחדש על היכולת של אנשי השמאל החום ליצור מציאות שאין לה שום קשר לעולם הממשי. הם אף פעם לא רואים לא שומעים ולא יודעים על מעשי רצח וניסיונות רצח של הפלשתינים כלפי הישראלים. במשך החדשים האחרונים הפלשתינים יורים על ישובי עוטף עזה רקטות ופצצות מרגמה בתדירות ממוצעת של אחד כל יומים (57 רקטות ופצצות בחדשיים שקדמו לחסולו של מנהיג הרוצחים). אבל מי התחיל בסבב הלחימה? כמובן שישראל. 57 נסיונות רצח של יהודים זה לא משהו ששוה להתיחס אליו. ככה אתם נראים ככה מתיחסים אליכם בני אדם הגונים- חיזרים.
על המתנחלים הציוניים בדרום נובע מהמשך הכיבוש של האדמות הערביות ודיכוי העם הפילסטיני מכל צידי הקווים בכל צבעי הקשת. גם מה שמכונה בתקשורת האימפריאליסטית-ציונית 'פעולת הטרור בגבול המצרי' היתה למעשה פרובוקציה ציונית של ממשלת הימין של ביברמן וברק כדי להכין את דעת הקהל לטבח נוסף בעזה ולמלחמה נגד סוריה ואיראן כדי להעמיק את הכיבוש. אתה לא מאמין? חכה למאמרים הבאים של קמינר, שמואל אמיר, גדעון ספירו וחיים ברעם.
איך קוראים לגוף שולט-גלובלי-אלים העוסק מזה שנים בטיפוח ותחזוקה של שלטון הטירור והדומינציה העולמית שלו? אימפריאליזם-ציוני מוכרחה להיות קטגוריה לשונית הנדרשת לזיהוי התופעה הזו בשם ותיאור הולם. עם כל הצער ומפח הנפש ההגיון הפשוט מכריח אותנו להכיר בזה כעובדה.
אמת וצדק .
נחוצות הפגנות… שיידרשו… שייקראו… זו הדרך לפעול להבטחת…". מה שנחוץ דבר ראשון הוא להפסיק לומר לפלסטינים כיצד להתנגד. משפט כמו "תנועת מאבק סוציאליסטי בהחלט מגנה אותו" אינה הדרך לשלום אלא ליהירות ולצביעות של בעלי פריוילגיה היכולים לפעול בדרכים אחרות מתוקף אותה הפריוילגיה. מה עזר לך הפגנות? 400 אלף איש, אז וגם עכשיו, והפורעים הציונים בשלהם. אם אין לך מה להציע, ראוי שלא תבקר אחרים עד שתגיע למקומם.
אני שואל את הכותב למה מתעלם ממספר עובדות:
1)בעזה ובסיני "המפורז" פועלות חוליות של סוכנים אירניים.
2)לפני האירועים האחרונים היה פיגוע שהגיע מסיני בדרך לאילת בו הותקף אוטובוס ומכונית אזרחית,8 הרוגים
3)נשק התקפי רב (טילים)מאירן זורם לעזה,לא "סיעוה הומניטרי" .כנ"ל בלבנון.
4)סוכנים אירניים פועלים בסוריה נגד המורדים.
5)אירן לא פועלת רק נגד ישראל ו"הציונים".(ראה הפיגועים בAMIA ארגנטינה והקמת תאי חיזבאלה
בדרום אמריקה ועוד). איך הכותה מרשה לכתוב "יחידים מיואשים נדחפים" "לחפס נקמה" מבלי שידו תרעד ?
אובמה רק רוצה להגיד משהו:
http://twitpic.com/897ew7
בשאר אסד רוצה להשיב:
"כן, גם אני יכול – לרצוח את מי שבא לי, היכן ומתי שבא לי.
ומסתבר שאף אחד לא יכול לעצור אותי, גם לאחר 10000 הרוגים, הפצצות אזרחים בלתי פוסקות,
עינויים ומעצרים מאסיביים, ועוד תופינים.
ומי מגן עלי? ק.א, קמינר, וכמובן שמש העמים רוסיה, המחמשת הגדולה. אה, כן… גם איראן".
האיומים הבטחוניים משרתים את ההון הגדול???
הקלישאות הנבובות – מרקסיסטיות אעלק – מעידות על מחבר המאמר שהוא וחבריו לדעה תלושים לחלוטין מן המציאות:
ראשית, שיתוק הפעילות הכלכלית באיזור מוכה קסאמים מסב נזק אדיר לאנשי ההון הגדול – בעלי מפעלים, אנשי עסקים ובנקאים.
שנית, מדינה המצויה תחת איום בטחוני מבריחה ממנה משקיעי חוץ וחששם של אלה מהשקעה בישראל אף הוא מסב נזק ליישות שאותה מגדיר המחבר כ"הון הגדול".
לעיתים נדמה כי העובדה שבסיבוב הנוכחי היו הרוגים רק בצד הפלסטיני מסבה איזה אי נחת לשמאל העיקבי.
אנשי ההון הגדול ובנקאים מחככים ידיהם בהנאה: הצלחת כיפת ברזל כמו תעשיית הנשק האחרת תכניס לכיסם הון עצום. לידיעתה של סופרת ההרוגים תעשיית הנשק היא תעשיית היצוא המובילה בישראל והיא נבנית מהצלחות ביצירת הרוגים רק בצד ההוא ומניעתה בצד הזה..
נראה שאפילו פצצה איראנית גרעינית על תל-אביב תגרום להאשמת קוספירציה אימפיראליסטית אמריקנית ציונית, לפני שהיא תגרום למישהו לפקפק באיראנים והפלסטינים.
מצור ישראלי מצרי על עזה? ושאלת פעם למה יש מצור? האם זה בגלל כוונות השלום הכנות של החמאס והג'יהאד? או נסיונות הפיוס של הועדות העממיות עם ישראל?
ה"שמאל העיקבי" הוא שמאל מקובע. שמאל צריכה להיות תמיד מתקדמת,משתנה,מתחדשת,מבקרת את העצמה.המצב העגום הזה מקבל ביטוי בדחייה של העובדים וההמונים לשמאל זה.העובדות לא חשובות לשמאל זה,רק דוגמות ומנטרות כמעט דתיות,חוזרות על עצמן אין סוף. למה הכותב לא עונה על השאילות?או שאין לו תשובות,או שיש לו,אבל מפחד לעמוד בפתיחות ובכנות מולן ולהבין כמה שהוא טועה.
שמאל מרכסיסטי שתומך בעקביות באימפריאליזם ובמשרתה העיקרית באזור הציונות לטובת העמלים
(זה לא בדיחה שיש שמאל כזה – עובדה)
זה לא רק השמאל העקבי, אני חושב שזה כל השמאל בארץ הוא כזה. בעוד שהמשאל בעולם מתקדם, מתחדש, עושה מאמץ להציע עזרה לאנשים ללא הבדלי דת, לאום, מין וכ"ו , משנה את מאבקיו כל הזמן ומבקר את עצמו. השמאל בישראל לא התשנה במאום הוא אדיש ונוטף שנאה לישראלים ושקוע עמוק בהילול ופולחן של הפורנוגרפיה של הכיבוש , השמאל בחול תמיד עסוק במחשבה מה לא סדר ומה אפשר לשנות בעצמו קודם כדי להביא שינוי לאחרים אחרי המרקסיזם, ההיפים, והמאבקים של שנות השמונים. השמאל בישראל עדיין תקוע אי שם בשנות השמונים. "מחנה השלום" ממלמל לעצמו המנוני שלום פשטניים, זחוח ותמיד צודק וכל השאר הם הם אפסים פשיסטים ועלובים.
אם פעם שאלת את עצמך "למה השמאל בארץ ככ קטן ושנוא ?" אז זו בדיוק התשובה.
ל"עקביות":אולי תסביר לכולנו למה אתה מתכוון?חשבתי שהמשרתים של האימפריאליזם המערבי באיזור הם הסאודים והצבא המצרי ושל האימפריאליזם הרוסי,משטרו של אסד. הציונות ככלל לא קיימת,כמו שלא קיים ה"אביב הערבי" ככלל,ולא "השמאל" ככלל,ולא המוסלמים ככלל ולא "הערבים " ככלל.שמאל מרכסיסטי ,לצערי ,לא קיים בארץ הזו,לא ככלל ולא כפרט,לכל היותר,קריקטורה עצובה ודהוייה שלו,שלא מסוגלת לענות על שאילות מורכבות אלא בנוסחאות פשטניות מוכנות מראש.
איזה עולם השמאל הנאור מגן על האיסלמיסטים מעזה האם עשרות קאסמים ופגזי מרגמה שנפלו על יושובי הדרום לפני "התקיפה של צה"ל" לא מספקים מזכ"ל ארגון ועדות ההתנגדות העממית, זוהיר אל-קייסי,אני מבין שהוא איש שלום עכשיו היה ?
אני ממתין בסבלנות לתשובות לשאילות לכותב המאמר.כמובן שהוא לא מחויב לענות,לא מבחינה פורמאלית,אבל כן מבחינה מוסרית.האם ידוע לכותב שנשיא ארגנטינה לשעבר,מנם,יועמד לדין על חלקו בפיצוץ בית הקהילה בבואנוס אירס,כש5 אירנים שלוחי אירן הכינו את הפיגוע?האם ידוע לו ש"יועצים"אירניים נכנסו לבתי חולים בסוריה בימים אלה וחסלו מתנגדים פצועים שהושפזו?.המשטר של אירן,לא העם שם,הוא סכנה לא רק לישראל,גם לאנושות כולהלא רק בגלל האטום,אבל גם בגללו.