מאת ראובן קמינר
בנקודה תקשורתית רגישה שאין כמוה, פועל "רויטרס" בצורה שמטשטשת את ההישג של הפסקת האש בכלל ואת הישגו של ענאן בפרט, כדי לרמוז לעולם כולו שקופי ענאן מאוכזב ופגוע מכך שסוריה מחבלת בהפסקת האש. המסר כולו הוא מסולף ונמסר על סמך מקור אנונימי ובלתי מוסמך לחלוטין.
מאת משה יהודאי
גינתר גראס חולל סערה בשירתו "מה שחייב להיאמר". התגובה הישראלית האופיינית הייתה כצפוי דחיה, ביטול ולגלוג, תקיפת אישיותו, וכמובן ציון עברו כאיש ה"וואפן אס אס", אולם הרבה פחות, היתה התייחסות לתוכנה של שירתו.
מאת אחמד אמארה
הבעייתיות של התפתלויות קרק, ושל מומחים אחרים שבוחרים להעיד בבית המשפט, איננה רק בחוסר מומחיות בתחום מסוים. היא קשורה גם בעובדה כי מומחים מוצאים את עצמם במצב שבו הם צריכים להתאים את המידע שבידם למסגרת ההלכה המשפטית שמשרתת את הצד שזימן את הידע שלהם.
מאת עמר צנגוט
בפועל אנחנו דורשים מהפכה; החל בדרך בה אנו תופסים את העיר, עבור בהנהגת העיר ובדרך בה היא מנוהלת ובסופו של דבר בממשלה ולכל הפחות בגישתה לסוגיות מרחביות וכלכליות-חברתיות ולזיקה ביניהם.
ריאיון עם ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג חזית השמאל בצרפת
עם פתיחת מערכת הבחירות לנשיאות, צפו הפרשנים בעיתונות כי גישתו האגרסיבית של מלנשון – כולל קריאתו ל"מרי אזרחי", והצהרתו כי יטיל מס של 100% על הכנסה שמעל מיליון יורו – תוביל להתרסקותו. אך התמיכה במלנשון רק הולכת וגוברת.
מאת חיים ברעם
האם "הערכים" כדבר העומד בפני עצמו, שאין צורך להביא אותם לידי מימוש אלא להסתפק בעצם הדבקוּת ההצהרתית בהם, יספיקו כדי לְבַדֵּל את המחנה הנאור מהלאומנים? עצם העיסוק בערכים אנושיים מונע פשעים גדולים יותר נגד האנושות וחוסם עד גבול מסוים את האכזריות היום-יומית הכרוכה בכיבוש.
מאת ד"ר ת'אבת אבו-ראס
בתור חוקר ומרצה בנגב, עקבתי אחרי משפטו של נורי אלעוקבי, ונכחתי במספר ישיבות בבית המשפט עצמו. רציתי להאיר את כל ההשתלשלות מנקודות מבט נוספות, אשר עדיין לא עלו בדיון על פסק הדין, והם תחושות האזרח הערבי מול פסק הדין, ותפקידה המכריע והבעייתי של המומחית מטעם המדינה.
מאת גדעון ספירו
הפארסה הישראלית סביב גראס הגיעה לשיאה כאשר שר הפנים אלי ישי, הספוג בגזענות בוטה, הודיע כי הוא שולל מגינתר גראס את הזכות לבקר בישראל. זהו אות כבוד לגראס.
מאת יוסי וולפסון
במקום לקצץ את המכסים על בשר בקר ועל עגלים חיים, יש להוזיל מזונות מקיימים: מזונות בריאים ומקומיים, שפגיעתם הסביבתית קטנה ושאינם כרוכים בפגיעה בבעלי-חיים.
מאת הרב אליהו קאופמן
קרוב לשישים וארבע שנים – עם שלושה פצעים עונתיים שלא הגלידו, חיים הערבים בישראל והפלסטינים בכל מקום את ה"אביב השחור" כתקופת אסונם בזמן שזו היא בדיוק תקופת שמחתם של אלה הדורשים מהם "נאמנות למדינה".
מאת אילנה הרסטון-לוטן
אנחנו לא עם דלוזי לחלוטין, יש לנו רק אילוזיות לגבי העתיד. אין זה מפתיע שלאור השחיתות השלטונית בארץ, אוזלת היד של העיתונות הישראלית, והאדישות של החברה הישראלית לסבל שאנחנו גורמים לשכנינו וזה לזה, שמכל ממצאי ומסקנות הדו"ח כל מה שמדווח זה שישראל נמצאת במקום ה-14 בסולם קנטריל.
