מוחמד אחמד חוסיין אבו חרב, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה. את עדותו גבה תחקירן בצלם ברמאללה, איאד חדאד, באמצעות הטלפון, ב-13 ביולי.
אשתי, אני ושני הילדים שלנו, ילד בן שלוש ותינוקת בת תשעה חודשים, גרים בבית עם אמא שלי, האחיות והאחים שלי, והמשפחות שלהם, באזור החקלאי א-זוואיידה בדיר אל-בלח. הבית שלנו בנוי מאבן ומבלוקים, אבל התקרה היא מאסבסט ויש צינורות מברזל שתומכים בה. ביום ראשון, 13 ביולי 2014, בשעות הבוקר המוקדמות, קמנו לאכול את ארוחת ה"סוחור" שפותחת את צום הרמדאן ואחר כך אני, אשתי והילדים חזרנו לישון בחדר שלנו ואמא שלי ואחותי רוויידה הלכו לישון בחדר אחר. שאר בני המשפחה היו בסלון. היה שקט. ההפצצות עוד לא הגיעו לאזור שלנו ולא שמענו מטוסים קרובים.
בית פלסטיני חרב, עזה 16/7/14 (צילום: אקטיבסטילס)
בסביבות 5:30 התעוררתי משני פיצוצים חזקים. כל הבית רעד. קירות קרסו. הייתה היסטריה גדולה בבית. הגיעו שכנים והתחלנו להפוך את ההריסות ולחפש את כולם. היה ברור מההתחלה שהנזק הגדול היה בחדר של הנשים. החדר היה חשוך ומלא עשן. מצאנו את אחותי, רוויידה. היא נפגעה קשה מרסיסים גדולים, אבל הייתה עדיין בחיים. הוצאנו אותה מתחת להריסות. אחד מהצינורות התומכים של הגג של היה נעוץ לה במותן. הוצאנו אותו מהגוף שלה. הרמנו אותה והוצאנו אותה מהבית לרחוב. אחר כך מצאנו גם את אימא שלי. היא הייתה מכוסה בדם ושכבה בפינת החדר נאנקת מכאבים. היה לה קשה לנשום, אבל הפציעה שלה נראתה פחות קשה. אחותי חנאן נפצעה קשה בבטן ובחזה. היא עדיין נשמה. גם אחי, מרוואן נפגע. השכנים עזרו לנו להוציא את הנפגעים מחוץ לבית.
בית החולים "שוהדאא אל-אקצא" נמצא רק שני ק"מ מהבית שלנו, אבל לקח לאמבולנס עשר דקות להגיע. אני לא יודע למה לקח להם כל כך הרבה זמן. האמבולנס לקח את אמא, אח שלי והאחיות שלי לבית החולים. זמן קצר אחרי שהגענו לבית החולים הרופאים הודיעו לנו שרוויידה נפטרה. חנאן עברה ניתוח להסרת הטחול והחיים שלה עדיין בסכנה. אמא סובלת משברים בבית החזה ומרוואן סובל משבר ביד שמאל. הם עדיין מטופלים בבית החולים. הטיל פגע בשטח פתוח ליד הבית. החדר שבו היו אמא שלי ואחותי, רווידה, נמצא בערך במרחק של עשרה מטרים ממקום הפגיעה, וההרס בו היה גדול.
עד לרגע הזה אני לא יודע מה הייתה הסיבה להפצצה ולפגיעה בבית שלנו. השטח שהופצץ הוא קרקע חקלאית. לא מובן לי למה היא הופצצה. לא קיבלנו שום אזהרה. עכשיו נשארנו שלוש משפחות ללא קורת גג. לאן נלך ומה נעשה?
בהפצצה נפגעו שני ילדים, אחים, תושבי הבית השכן: יאמן אל-חמיידי, בן ארבע ואחיו, יזן, בן שבע. מצבו של יאמן הוגדר קשה. הוא פונה לבית חולים וכעבור חמישה ימים, ביום שישי האחרון, 18 ביולי, נפטר מפצעיו.
הסיבה להפצצה: מוטיבים פסיכוטיים בהנהגה הישראלית? זו כבר לא שאלה אלא חשש רציני ביותר:
האם באורח בלתי צפוי הזבל התעמולתי שירד מן ההנהגה אל העם עושה דרכו בחזרה? – הפעם מן העם כלפי מעלה אל ההנהגה? הפחדים העמוקים מהשמדה, הקוזאקיות הנגזלת, הקורבניות, הזכאות, הנקם, כל אלה טופטפו אל העם במשך שנים מטכנוקרטיים ציניים. והנה הם בעצמם נידבקו ברעל.
תאונת עבודה.
הגיהנום שאנו מחוללים כעת בעזה:
מחריד!
http://www.youtube.com/watch?v=sBakqLUBWP0&bpctr=1406035677
,. תגובה לאיפה העולם טרור איסלמי באפריקה סודאן ניגריה איפה העולם טרור איסלמי בעירק בסוריה באפגניסטן באירן איפה העולם ארבע עשר שניים של ירי רקטות לעבר ערי ישראל שבהם נרצחו ילדים ומבוגרים איפה העולם הגהנום שהאיסלם מחולל בעולם שבו נטבחים בדרך כלל מוסלמים מחריד !!!
עם כל הצער על הדווח הקשה, אני מוחה על חד הצדדיות בפרסומי הנזק והנפגעים.
הגדה השמאלית אננו במה לבכי השכול הפלסטיני בלבד. בישראל ברגע זה בוכות משפחות רבות ואין להן כאן ולו נציג אחד. הגדה השמאלית לא יכול להתיצב עתה רק לצד נפגעי הפלסטינים. אלאה ואחזור כאן על המנטרה, שבטנגו הרצחני הזה לוקחים הניה וביבי חלק זהה. אלאה ואחזור על כך, שהפלסטינים והישראלים היו יכולים לבחור בדרך סוציאליסטית אך בחרו לשחק לידיהם של לאומנים, משיחיסטים, משרתי הקפ"ח (הקפיטליזם החזירי). אלאה ואומר שמנהיגי הניצים משני הצדדים הינם שלוחיהם של אותם אדונים. הגדה השמאלית חיבת להיות נייטרלית ביחסה לנפגעי המלחמה הזו.
27 החללים הישראלים שנפלו עד עתה ומיליוני האזרחים הנאנקים עתה תחת נטל ההפצצות, הינם קורבנות לזוועה הזו גם כן ואין להם כאן ולו נציג אחד. זאת כאשר כ-ו-ל-ם, הינם קורבנות אותה טייקונה המפלצתית ושתי משרתותיה: הלאומניות הנבערת והמשיחיות הפגנית הבורה.
אין בגדה השמאלית ולו ציוץ אחד בנושא הסוציאליסטי. אלא רק במת שת"פ חד צדדית עם הקורבנות הפלסטינים לזוועה המתמשכת. אסור לגדה השמאלית לפול לפח שכורה לה הקפ"ח!
אני תומך בדבריו של ציפור בודד. הסבל אינו ייחודי לפלסטינים ואכן גם הם, ואולי אפילו יותר מאיתנו, בחרו בדרך של לאומנות דתית בוטה וחשוכה.
הביבזם הוא-הוא הכהאניזם. והכהאניזם הוא-הוא הביביזם. לאמור מדינת ישראל היא לא כהאניסטית ב 90% אלא ב 100%. העובדה שבראשה עומד אדון בנג'מין ניתאי, שאינו מזוקן, לא חובש כיפה, לא מדבר בשיניים חשופות כמו הרב ההוא – כל זה אינו משנה בכלל. למרות הבדלים בהתפתלויות מילוליות המיבנה הרוחני של שניהם פשוט זהה לחלוטין. כל מי שאינו מבחין בזה עושה שקר בנפשו. התוצאה ביבי שוקד על אותה האג'נדה.
זה כבר קרה! הטבח הזה חוזר על עצמו כל כמה שנים. עד כמה תסכימו לסבול? זה ייגמר ואז מה, תתחילו לייבש את העיר מכל הדם ולחזור לשגרה? חמאס הוא לא הפתרון. אתם הפיתרון. חדלו לעבוד, חדלו לצרוך, אל תבנו בתים, תמחו! תשתיקו את הכלכלה לאפס, שבו וחבקו אחד את השני ברחובות, שמרו זה על ילדיו של זה, עזרו אחד לשני גם אם "השני" הוא עני מרוד, המג'נון של השכונה או הבחורה הלא מוצלחת. תהיו ביחד במלוא מובן המילה כי זה הדבר היחיד שיציל אתכם. כבדו את המתים, אל תשכחו אותם, תלחמו באומץ וללא נשק כדי שלא יהרגו אתכם ככה שוב. אל תסכימו לעולם לחזור לשגרה! אל תסכימו אם הזיכרון של היקירים שלכם יקר לכם! אני אל יודעת איך מאגדים עם שלם, זו בעיה פילוסופית עתיקה, אבל זה הפיתרון היחיד שאני רואה: החלת שוויון כלכלי חברתי בעם הפלסטיני ולחימה אפקטיבית בדרכים לא אלימות שנשענות על מקסימום סולידריות חברתית.
מסכים עם כל מילה שלך. אך מדוע אינך אמיצה יותר? אמרי להם במפורש, שצריך סוציאליזם נאור. אין לנו דרך אחרת. ולמרות שהמצב בישראל טוב מזה שבעזה, דרוש גם לישראלים בדיוק אותו הפתרון. כך שלמעשה כולנו זקוקים למפלגה סוציאל דמוקרטית אחת שתארגן את כולנו באחווה יהודית ערבית תחת כנפיה מלא קצות הארץ.
כי אני מאמינה בתבליך הפוך, העם מתחזק, לומד ונותן כוח להנהגה הפוליטית ולא הפוך. אחרת יש לך עוד גיישה לבושה קימונו בצבעי הדגל של ארצות הברית.
מדבריך אפשר להבין שאת מיחסת לי אמונה ב"הנהגה הפוליטית המתחזקת, לומדת ונותנת כוח לעם"… ("תהליך הפוך" אמרת). היכן קראת או ראית בדברי, שלכך כוונתי?
אך אם כבר, הרי הקשר בין העם להנהגתו, חיב לפעול כדרך דו סטרית.
שני הצדדים (העם וההנהגה), צריכים להתחזק ולחזק, ללמוד וללמד ולתת ולקבל כוח, זה מזה. מדובר בתהליך טבעי.
ובכלל "ההנהגה" הסוציאליסטית, אננה איזו חבורת אישים, מנותקת ובלתי ראויה בעליל להנהיג (הנדחפת בידי בעלי כוח תקשורתי והון, בבחירות דמוקרטיות מעוותות ומבוימות, בהן מיליונים מצביעים בעבור קומץ "נבחרים"). זו הנהגה הנבחרת מלמטה ע"י "שורשי העשב" (כמו שרי העשרות והמאות אצל משה רבנו). זו הנהגה אמיתית שבוקעת ועולה מתוך הרובדים הבסיסיים של ה"עם". כלומר התחזקות העם, שמתקימת מתוך קיום "שורשי העשב" והתארגנותם באינטרנציונל, גם מיצרת עבורו (עבור העם), הנהגה אמיתית וראויה.
הוא שאמרנו, העם זקוק לסוציאליזם (ומבלעדיו גם לדמוקרטיה אין כל ערך).