מאמרים מאת דוד שחם:
איך מנהלים מאבק פוליטי?
כשאני קורא חלק מן הדברים המתפרסמים כאן – במאמרים וברשימות, ובעיקר בתגובות בשם ובלא-שם – נראה לי שאחדים מהכותבים חיים בעולם הזוי. עולמם הוא עולם שבו צריך רק לומר מה צודק ומה נכון, שבו העיקר הוא רק ניסוח העמדה האידיאולוגית, כדי שהדברים כבר יתקיימו בדרך כלשהי. כאילו מה שחשוב הוא רק הצהרת המטרה ותלך לעזאזל הדרך להשגתה. הם מזכירים לי ...
להקים ועדת חקירה אזרחית לשקרי צה"ל ולפשעי המלחמה שלו
לפני כל דבר אחר, צריך לומר כי בתגובה שהגיב צה"ל על הביקורת הציבורית שנמתחה עליו בגלל הירי על "מפגיני הגדר" שהביא לפציעתם של ישראלי ושל אורחת מחו"ל, ישנו שקר כפול, גם מהותי וגם פרוצדוראלי. השקר המהותי הוא בטענה שהמפגינים ביקשו לחבל בגדר המגינה על ביטחונם של אזרחי ישראל, ומכאן צעד-וחצי לאמירה שערעור הביטחון הוא כוונתם האמיתית ועוד חצי צעד להשתוללות ...
כבר היינו שם
לפני כמה שבועות, כשדנתי כאן בהתנפלות הכללית על מסמך ההבנות של ז’נבה, הוספתי גם כמה זכרונות מן העבר הרחוק והקרוב של המדיניות הישראלית. אלה כללו את הדבקות הכמעט דתית במסמכים ישנים, שכאשר הועלו בפעם הראשונה התנגדה להם ממשלת ישראל. הזכרתי את החלטת האו"ם 242, שכשהתקבלה טענו דוברים ישראליים רשמיים כי היא "אנטי ישראלית" וכעבור שנים אחדות נהפכה החלטה זו לאבן יסוד ...
צריך פיס בחיים
עוד סיפור קטן מהכרוניקה: צה"ל הודיע שחייליו ירו על שלושה "חמושים" והרגו אותם. אז מה עוד חדש? אבל מעשה שטן, הסתבר שמהירי הזה נהרגו שלושה לא חמושים שנסעו במכוניתם לחגיגה משפחתית. קורה, לא? שילמדו לא לנסוע במקום שם יורים. מפה לשם נהרגו גם עוד שני ילדים, ולא ברור אם מאותן יריות או מיריות במקום אחר. זה כבר פחות נעים, לפעמים ...
הכותרת הראשית והטקסט שבפנים
הסכמתם של ארבעה מראשי השב"כ לשעבר להתייצב ולהזהיר מעל דפי העיתון את הציבור הישראלי מפני הדרך המסוכנת שבה מוליכה אותו ממשלתו, בסירובה להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים ובהמשיכה במדיניות הדיכוי וההשפלה – היא עצמה יש בה הרבה סימנים מעודדים. מעודד לחשוב שאנשים, להם הילה של עמידה רבת שנים על משמר הביטחון, אומרים דברים דומים לאלה שאנו כבר אומרים זמן רב: שאפשר ...
סטריליות מחשבתית
ב"הארץ" הופיע ב-28 באוקטובר מאמר בשם "אין מלחמות סטריליות" בחתימת אהרן לברן. קודם כל צריך לשאול את עורכי העיתון איזה מין פתיח הוא שבו נאמר "במקום ללהג על ‘הבנות ז’נבה’, ראוי לבחון את הביקורת הצורמת על פעולות צה"ל"? נניח לביטוי המעודן "ללהג", שבו הוא צורר בצרור אחד כל מי שדיבר דברים של טעם ושל חוסר טעם על "הבנות ז’נבה". אבל מה ...
"ללמוד מן העבר"
בשבת הודיעו שבעזה מתו מפצעיהם עוד שני אזרחים ערבים, שלפי ההודעות הרשמיות של שלטונות הצבא לא היו בסביבה כאשר מטוסי צה"ל התקיפו במחנה נוסיראת, אבל בכל זאת נהרגו. מספר ההרוגים עלה גם רשמית ל-14. רוני דניאל מהערוץ השני, זעום העפעפיים, הראה לנו בטלוויזיה צילומי מזל"ט וטען שיש בהם הוכחה שהפלסטינים משקרים כשהם אומרים שהיו שם 14 הרוגים ועשרות פצועים. הנה, ...
משהו זז, סוף-סוף?
כמה שטויות ושקרים סובבים סביב מה שמכנים "הסכם ז’נבה", שלא לדבר על ערימת הדומן של הבורות המבישה הנערמת סביבו ומכסה על כל דיון ציבורי אמיתי בשאלה חשובה כזו. דבר ראשון שצריך לסלק הצידה הרי זה הקשקוש בדבר האיסור המוטל על מי שלא הוסמכו מטעם הממשלה "לנהל משא ומתן מדיני". זה קשקוש לא משום שהעיקרון המונח ביסוד האמירה המטומטמת הזאת אינו ...
גילויים חדשים על מלחמת יום הכיפורים
למי יש זמן וכוח לקרוא את כל הררי הפטפטת שבעיתונים, המביאים כביכול "גילויים חדשים" על מלחמת יום הכיפורים. האמת היא, שהכול קמח טחון. הגילויים החדשים האלה אינם גילויים ואינם חדשים. הם ידועים מכבר למי שיודע ולכל מי שמוכן לדעת. את כל ההקלטות הסודיות כביכול של השיחות עם המעוזים ושל חילופי הדברים בין המפקדים, שמעו כל הסמלים והקצינים הזוטרים שהסתובבו חופשי ...
חופש הדיבור בדמוקרטיה
מקובל שאחד הערכים היסודיים בדמוקרטיה הוא חופש הדיבור. אבל נראה שלא כל מי שאומר חופש דיבור מתכוון לאותו הדבר. ביסודו, חופש דיבור הוא החובה המוטלת על ממשל דמוקרטי להבטיח שלכל אדם תהיה זכות להביע את דעתו וכי לא יוטלו הגבלות על זכות זו ולא ייענשו בני אדם על דברים שהם אומרים ועל דעות שהם מביעים. (וכשאני מדבר בלשון זכר ואומר ...
הופעות אורח
החלטתי להקדיש בטור זה מקום להופעות-אורח של כמה אישים שבימים האחרונים הרוויחו ביושר, באמצעות אמרי-שפר וסתם שטויות שהפריחו, את הזכות להתארח כאן. נפתח ברמטכ"ל, בוגי יעלון. סיפר לנו נחום ברנע במדורו ב"ידיעות" כי הנ"ל נפגש עם חיילים מגדוד הנדסה קרבית. גדוד זה, מתפייט העיתונאי, ביצע הרבה פיצוצי בתים בגדה המערבית וכעת הוא מבלה ב"רוח הקרירה" של צפון רמת הגולן מול ...
כשהם אומרים דו-לאומיות למה הם מתכוונים?
בניסיונותיו החוזרים ונשנים להציג את השמאל כאובד-דרך, הביא ארי שביט במוסף "הארץ" שני מונולוגים ארוכים, שבפתיח שקדם להם הוא מציג את השאלה "האם זרמי הקרקע בשמאל הישראלי משנים כיוון?" ומציין כי השניים, חיים הנגבי ומרון בנבנישתי, שאת דבריהם הוא מביא, "מגיעים לאותה מסקנה: בין הים לירדן יש מקום למדינה אחת, דו-לאומית". נכון שפה ושם אפשר להיתקל באנשים המתייאשים מפתרון הסכסוך ...
עוד סיוט
שני תהליכים מתנהלים כעת בארץ. כל אחד מהם מזין את האחר אבל בכיוון ההפוך. ויש כאן ממד של טרגדיה בלתי-נמנעת. מצד אחד נעשה ראש הממשלה תלוי יותר ויותר באמריקנים. תמיד היה ראש ממשלה ישראלי נבחן ביכולתו להביא תמיכה אמריקנית. והיום יותר מתמיד. תלות זו מניחה מקום לסיכוי שאם, ואולי, וייתכן שיכול להיות ואפשר, שכשהאמריקנים יחליטו שהאינטרס שלהם מחייב הסדר הסכסוך ...
אצלם שרון תמיד מרוויח
יש פרשנים המציגים כל אירוע בזירה הבין-לאומית, כלומר האמריקנית-ישראלית, באופן שגם אם אין בו כדי להצדיק את מדיניותו של שרון, יש בו כדי להוכיח ששרון מרוויח ממנו. בזמן האופוריה הזמנית על הניצחון הגדול בעיראק, שלא היה ניצחון ובוודאי לא גדול, אמרו כל הפרשנים האלה שהתחזקותו של בוש כתוצאה מהניצחון הגדול בעיראק מסייעת לשרון בהתנגדותו לערפאת / למפת הדרכים / למעורבותה ...
הצעה מקורית לפתרון בעיית שירותי הבריאות
ההצעה שאני עומד להציע כאן אולי אינה כל-כך מקורית. קדם לי ג’ונתן סוויפט שבכותרת דומה הציע לפתור את בעיית הרעב באירלנד - לגדל ילדים למאכל. אבל יישומה לפתרון בעיית שירותי הבריאות הוא כולו שלי. היא עלתה במוחי למשמע הצעותיהם החצופות של ראשי האוצר הקוראים למנהלי בתי החולים לפתור את בעיית המחסור בכסף לתרופות ולמכשירים רפואיים באמצעות התייעלות. הצעות חצופות אמרתי, שכן ...
נגיד שניצחנו
נדמה לי שאני יכול לומר מתי התחלתי להאמין שאולי יש משהו מן האמת בדעה שישראל מתכוונת להסתלק משטחי הכיבוש. הסיפור מתחיל בווייטנאם. יש אומרים שאפילו קודם לכן, במלחמת העולם הראשונה, כשפלשו הבריטים לחצי האי גאליפולי בניסיון כושל להגיע משם לקונסטנטינופול בירת האימפריה העותמאנית, שנגמר בנסיגה בריטית רבת-אבידות. אבל נסתפק בווייטנאם. ובכן, כאשר שקעו האמריקאים עמוק-עמוק בבוץ הווייטנאמי וכולם התחילו לשאול ...
המדברים אל עצמם
השיח הציבורי הישראלי, בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו, בכנסת, מזכיר לי – ככל שהוא נוגע לשאלות הביטחון הלאומי, למלחמה ושלום - את תמונת אנשים מופרעי-נפש ההולכים ברחוב ומדברים אל עצמם. זהו מין אוטיזם שכזה. כלומר, אנחנו לא לגמרי דומים לאוטיסטים, מפני שאנחנו יודעים לדבר – ועוד איך אנחנו יודעים לדבר! – אבל אנחנו דומים להם בחוסר היכולת להקשיב. השיח המדיני, המתמקד לכאורה ב"מפת ...
מה "לא חוקי" כאן?
אמנם במפת הדרכים (זו ששרון קיבל את "הצעדים המפורטים בה") לא מדובר סתם על פירוק התנחלויות "בלתי חוקיות" כי אם על פירוק כל ההתנחלויות שהוקמו מאז ראשית 2001. יש יותר ממאה כאלו. וכל זה מייד בשלב הראשון ("במקביל": ולא אחרי תחילת המאבק הפלסטיני נגד הטרור). השאר יבוא בהסדר הקבע, אם יהיה כזה. אבל אצלנו ממשיכים לכסות בקש את עיניו של ...
יודע צדיק
החלטתו של שרון להכיר במפת הדרכים כבר העלתה גלים קטנים בשלולית התקשורתית הישראלית. האם הוא אומר מה שהוא מתכוון לעשות? האם יעשה מה שהוא אומר? למה הוא עושה את זה? האם הוא עושה את זה? יום או יומיים לפני שהחליטה הממשלה מה שהיא לא יודעת אם החליטה, אבל כבר היה ידוע שתחליט, הורה וייסגלס לדובר שלו בעיתון "הארץ" לכתוב שההחלטה היא ...
חווה חקלאית לייעוץ כלכלי
יש הרבה דברים תמוהים בסיפור האי היווני של הקבלן דוד אפל, האיש בעל אלף הקשרים בצמרת הליכוד והמדינה. תמוה, למשל, איך עול-ימים מקבל חוזה ייעוץ בשכר התחלתי של 20 אלף דולר לחודש, העשוי להצטבר במרוצת הפרויקט לחמישה מיליון דולר. איזה מין עצות הוא עשוי לתת שהן שוות כל כך הרבה כסף? אומנם התמיהה פוחתת כשנותנים את הדעת על כך שהמדובר ...
אמת, שקר וסטטיסטיקה
מייחסים לראש ממשלת בריטניה ד’יזרעלי את האימרה: יש אמת, יש שקר ויש סטטיסטיקה. על פי נוסח אחר נאמרו הדברים בקרשצ’נדו: יש שקר, יש שקר גס, ויש סטטיסטיקה. בשבוע שעבר נתקלתי בשתי דוגמאות יפות, שכל אחד רשאי להחליט בעצמו אם יפה להן הנוסח הראשון או השני. לחצו על התמונה להגדלה לקראת יום העצמאות פורסמה הסטטיסטיקה הרגילה על מספר תושבי הארץ. מה שמופרך בה ...
יומיים של "מחוות"
יומיים המשיכה מערכת בלבול המידע של ממשלת ישראל לעשות קולות ("זמזומים" קרא להם דובר מערכת הביטחון רוני דניאל בערוץ השני של הטלוויזיה) של היענות לרמז הדק ששלח אליה ממשל ארה"ב. יומיים תמימים דיברו על כך שבדעת ישראל לעשות "מחוות" לראש הממשלה הפלסטיני החדש, וכמעט-כמעט פירטו אפילו מה יהיו מחוות אלו וכיצד יהיה בהן כדי להקל מעט מסבל האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים ...
כסף קטן – אגדה של פסח
מדברים כל כך הרבה על הניצחון האמריקני בעיראק עד שלא רק השומעים, אפילו המדברים, מתחילים להאמין שבאמת היה שם דבר שראוי לקרוא לו ניצחון. כלומר, זאת עובדה. הצבא העיראקי איננו, האמריקנים כבשו את עיראק. אבל ניצחון, כזה ששרים עליו בשירים ומוציאם עליו אלבומים, ישנו רק במקום שהיתה גם אפשרות שלא יהיה. במקום שהיה קרב, שהכוחות בו היו פחות או יותר ...
כסף קטן – מתי הם נגד הפרטה?
יש כאן בני-אדם שהמלה הפרטה מעוררת אצלם תגובות כמעט סקסואליות. כאשר שומעים את נפיחת הפ’ שלה נפלטת מפיהם נדמה שהם באמת מאמינים כי היא עשויה לפתור את כל בעיותיה של האנושות. טוב לא את כולן, את מחלות הסרטן והאיידס והתסמונת הנשימתית החדשה גם הם לא חושבים שהיא עשויה להדביר, ומן הסתם גם לא לעזור לאלה שאין להם מזל באהבה. אבל ...
המוסיפים קיסם למדורה
לפני ימים אחדים ראיתי כתבה בחדשות הטלוויזיה. הכתב החרוץ, לא זוכר של איזה ערוץ, יצא לראיין מה שקוראים בז’ארגון התקשורתי "תופעה": עצמאים המתמרמרים על שכירים השובתים נגד פיטוריהם. תוכניות הפיטורים ההמוניים התרקמו עד היום רק בחדרי-חדרים בין פקידי האוצר המדושנים והשבעים רצון מעצמם (ולמה שלא יהיו שבעים רצון, אם לכל אחד מהם כבר מחכה בשוק הפרטי משרה ששכרה החודשי נושם ...
