מאמרים מאת מנואלה דבירי:
את יום הגבר הבינלאומי אין צורך לחגוג
לפני ימים מספר חגגנו את יום האשה הבינלאומי. את יום הגבר הבינלאומי אין צורך לחגוג, כי הגברים מסתדרים יפה מאוד בינתיים גם בלי יום חג מיוחד. את/ה פותח/ת את העיתון ואת/ה רואה אותם שוב ושוב, את הגברים: החשובים, המשפיעים, המחליטים. הם לבושים חליפות שלושה חלקים בצבע כחול (כהה), בידם אוחזים הם עט (זהב). לרוב הם מצולמים בקלוז-אפ מוקפד, לוחצים ידיים ...
החומה
בנתניה אפשר לזהות כ-10 אתרי פיגועים לאורך 400 מטר של כביש המוביל מאזור הקניון אל הים. איך מזהים? "לפי שלט החנות", מסביר לי איל הצלם, מורה הדרך שלי. "חנות שהשלט מעליה חדש – שם היה פיגוע. בדוק ומנוסה". אחד הפיגועים הראשונים היה ב-18 במאי 2001. אדם לבוש מעיל (באביב!) עורר את חשדם של עוברים ושבים. אבל, עוד לפני שהמשטרה הספיקה ...
ארץ זבת חלב ודבש
לאה: סוף סוף, חיכיתי לְךָ … הייתי כל כך זקוקה לך … חבק אותי… אלוהים, כמה שאתה יפה … כל יום יפה יותר. ובמדים – הכי יפה… בנעלי הצנחנים וריח החייל… תמיד חלמתי שיהיה לי בן כמוך … כל כך גבוה וחזק ויפה … שחרחר ויפה. אתה דומה לאבא שלי, סבא שלך. הוא כל כך אהב אותך, כי אתה הזכרת ...
בחזרה מהודו
בשדה התעופה בן גוריון הסתכלתי על עצמי בראי: חליפה שלושה חלקים, נעלי עקב, צעיף צמר, תיק מהודר מעור תנין. " אוקיי, אני נראית בסדר!" אמרתי לעצמי. בסדר? אולי בשביל לנסוע לפירנצה או לניו יורק, אולי "בסדר" כדי להמריא לדאבוס – לפורום הכלכלי העולמי. לא בסדר למי שמתכוונת לנסוע לבומביי, לפורום החברתי העולמי, למפגש השנתי של המתנגדים לגלובליזציה ולאימפריאליזם הקפיטליסטי העולמי.אצתי ...
שלושה רסיסי מציאות
קודים "תאונת אימונים קשה מאוד מאוד הלילה". יום ב’, השעה 9 בבוקר: ברדיו מודיעים שוב ושוב על "תאונה קשה מאוד שארעה ברמת הגולן בגלל הערפל הכבד והתנאים הפיזיים הקשים", וכל מי ששומע רדיו יודע מיד שיש שם הרוג אחד לפחות, כנראה חייל. בעצם רבים כבר יודעים את כל הפרטים: הכתבים הצבאיים, מערכות העיתונים, החברים של החייל עצמו. החברות שלהם. השמועה כבר ...
שיר לשלום
שירו שיר לשָלוֹם, שירו שיר לשָ-לֹאאאא-םלאאאאא!לא רוצים להתקפל. לא מוכנים לוויתורים. לא לפינוי מאחזים. לא להעתקת ישובים קטנים כגדולים.לא להזזת מכולות ריקות.לא להסרת מיכלי מים על גבעות רחוקות.לא להתנתקות חד-צדדית. לא להתנתקות דו-צדדית (אין צד שני).לא למשא-ומתן בתוך טרור. לא למשא-ומתן אחרי טרור. לא למשא-ומתן במקום טרור.לא לתת פרס לטרור. תיקון: לא לתת פרס לטרור ערבי.לא לבזבז זמן על טרור יהודי. לא ...
מי זוכר את חג המולד?
רציתי לכתוב על חג המולד בבית לחם. היה יפה וחגיגי מאוד. כיף היה לבלות שם: אנשים לבושים בפאר, תסרוקות מוקפדות, רחובות מקושטים, מוסיקה כנסייתית נפלאה. כמו בחוץ לארץ. אבל מי זוכר עוד את חג המולד? כל כך הרבה קרה מאז. למחרת היה פיגוע ונשכחו כל החגיגות. ואין נכנס ואין יוצא מבית לחם ומהשטחים בכלל. סגר.רציתי לכתוב על החברי כנסת, שעיקר ...
נשים במחסום
בינן לבין הסרבנים למיניהם אין שום דמיון, ויהיו אלה סרבנים מצפוניים או סרבני שטחים, סרבנים טייסים או סרבנים מטכ"ליים. הן בעצם בכלל לא "סרבניות". להיפך. הן מתנדבות. ולכן, בארץ שחדלה בה ההתנדבות, הן בולטות בשונותן. הן גם שונות לגמרי מהצעירים והצעירות שמגיעים עם תרמיליהם מהעולם הגדול בשליחות הומניטארית לשטחים, אלה שמשלבים הרפתקנות ומשובת נעורים עם רצון להציל את העולם. הן ...
פינוי עכשיו
רק בשבוע שעבר היתה ז’נבה IN ועכשיו היא כבר OUT – רק לפני ימים ספורים היו 30% מתושבי מדינת ישראל בעד הסכם בנוסח ביילין אבו-רבו, ואילו 20% עוד לא החליטו. בסוף השבוע שחלף: 55% בעד נסיגה חד צדדית נוסח אולמרט (ותסכימו שזה סיפור שונה לגמרי!), כש-58% מאמינים שצריך לפנות את נצרים בעוד ש-62% מסכימים לפנות את כל ההתנחלויות… זאת ועוד: לפי ...
הדג מסריח מראשו
בשבוע שחלף הייתי יום ולילה ליד הטלפון – עיתונאים ופרשנים איטלקיים, צלצלו ושאלו ללא הרף בדבר ביקורו בישראל, של סגן ראש ממשלת איטליה, פיני הפשיסט (לשעבר?!): "מה אומרים על כך אצלכם? הציבור בעד או נגד?" חזרו ושאלו וגם: "מה אומרים אצלכם על נאום האפיפיור יוחנן פאולוס שאמר כי צריך לבנות גשרים במקום חומות?"ניסיתי להסביר שפיני לא מעניין פה כמעט אף אחד ושהיחידים ...
אני לא שוכחת
השבוע מבקר בישראל כאורח כבוד, בביקור ממלכתי: ג’יאנפרנקו פיני, מנהיג המפלגה "אלאנצה נציונלה", המפלגה הפשיסטית (לשעבר?), שתרגום שמה הוא "האיחוד הלאומי" (כמה מוזר). כבר דובר ועוד ידובר באיטליה ובישראל על הביקור הזה. כבר שנים אחדות, שפיני מנסה לזכות בהזמנה לבקר בישראל ולא נענה. פיני, איש חכם ומתון יחסית, מבין היטב שביקורו בישראל ינקה את הכתם השחור של הפשיזם שדבק במפלגתו, ...
פספוסים במציאות
"הערוץ השני," אמר, "מה עם הערוץ השני?" שאלתי. "כתבי על הערוץ השני. כבר עשר שנים שהוא משדר. לא ייתכן שאין לך משהו לכתוב על ערוץ שתיים. את לא רואה ערוץ שתיים?" רואה, עוד איך רואה. גם את הראשון ואת ערוץ עשר ושלוש, ופעם כשהיו לי כבלים, גם את שמונה. רואה גם טלוויזיה איטלקית (האמת, לא משהו…) ואני צופה בקביעות גם ...
זכות השיבה לבית לחם
מה שאני מביאה לפניכם אינו סיפור כל כך קשה. בעצם, שום דבר נורא לא קרה פה. בסך הכול קצת אי נוחות, עיכוב קטן בחזרה הביתה… מעט עצבים (במיוחד משום ש"גיבור" סיפורי צם כל היום והבטן מקרקרת) וקצת על ילדים מאוכזבים, שחיכו הרבה זמן לאבא, והוא לא בא. באמת לא נורא. קורה..זהו סיפורו של איש שרצה לשוב לביתו בשלום: "אני פרופסור ...
רבי קומות בעזה
מעולם לא היה לי יחס מיוחד ליצחק רבין. קחו בחשבון שאחת כמוני, שנולדה בחוץ לארץ, לא שרתה בצבא ולא הכירה נערים צברים יפי בלורית ותואר, אלא רק חלמה עליהם בביתה בגולה – טבעי שלא יהיה לה יחס מי יודע מה לגנרלים. למרות זאת, זכור לי במעורפל ויכוח שניהלתי פעם, לפני שנות דור, על מי אחראי לניצחון במלחמת ששת הימים (אז, ...
ארץ זבת חלב ודבש
לפני ימים אחדים שבתי מפריז מאושרת. מזמן לא נהניתי כל כך. בצרפת נפגשתי עם חבריי הטובים ויחד צפינו בהצגה שארבעתנו היינו שותפים להעלאתה על הבמה: אני כתבתי את הטקסט (המחזה הראשון שלי!), הדרמטורגיה היתה של חברי הבמאי האיטלקי סילבנו פיקרדי, המפיק היה פיורבנטה מרומא, ואוטביה פיקולו הגדולה מכולן היתה השחקנית (באיטליה היא שחקנית ידועה מאוד. בארץ היא נראתה בין היתר ...
ההחמצות של המדינה
עשיתי טעויות רבות ב-55 שנות חיי – אבל לא החמצתי אף רגע אחד של שמחה או של סבל: צחקתי, בכיתי, אהבתי, כעסתי, רצתי, נפלתי, קמתי והתאוששתי. בקיצור, חייתי. אני מקווה שאמשיך לחיות כך גם בשארית ימי, (אומנם, לו ניתן היה לי לחיות את חיי מחדש הייתי נהנית שוב מהרבה רגעים נפלאים של אושר, ורוצה לפגוש את אלה שעזבו אותי טרם ...
לשתוק עד מוות
בשבת אנחנו לא מאזינים לרדיו, גם לא צופים בטלוויזיה. כך היה גם בשבת האחרונה. הבית היה שקט לגמרי. השעה היתה שלוש, אולי שלוש וחצי. אישי ואני נמנמנו לנו על מוספי סוף השבוע ליד כוסות התה. שבת אחר הצהריים של תחילת הסתיו. פתאום בתוך השקט נשמע קולו של גבר. הוא נכנס לתוך הסלון שלנו ממרפסת השכן. קול מוכר, קולו של קריין ...
זיכרונות ילדות
זיכרונות ילדות מלווים את כולנו. עולה מהם תמיד ניחוח של תום, אווירה של שלווה, של פיוס, של רוגע. הנה למשל דברים אלה שאני מביאה בתרגום חופשי ואישי: "לעצי הזית היה תמיד מקום מיוחד בליבי ובזיכרונותיי… עד היום שולחת לי אמי שמן זית שנסחט מזיתים שמסקה במו ידיה מעצי הזית העתיקים אשר צומחים על אדמתנו. העצים האלה, חלקם בני מאות שנים, ...
זרים
לא חלפו ימים רבים מאז הלא-חיסול הממוקד של השיח יאסין ורק יום וחצי מאז שוחרר מבית החולים האיש המשותק בכסא הגלגלים בריא ושלם וכבר הבטיח לנו נקמה ודם ודמעות ופיגועים איומים ונוראים (לא, הוא לא התבדח, למרות החיקויים בערוץ 3) – ההבטחה קוימה ושוב: פיגועים וקורבנותיהם. אנו בעיצומה של הכוננות הגבוהה שהוכרזה על ידי כוחות הביטחון; שרי מדינת ישראל חוששים ...
ההודנה, ויקי קנפו וימות המשיח
ביום של אופטימיות זהירה, (למשל ביום שישי בבוקר, על הסירה של בועז במרינה, עם כוס מיץ תפוזים מהול בוודקה ומוסיקה יוונית ברקע) נדמה לי שאני חיה בתוכו של חזון אחרית הימים. השקט הזה, כמה טוב השקט הזה, כמה נעים. לרגע נדמה שאתה חי במקום אחר: ללכת עם הנכדים ברחוב ללא פחד (בתי מיכל עדיין לא מעיזה, אבל אני יותר אמיצה!), להיכנס ...
שלושה גושים בכפיפה אחת
האוכלוסייה בישראל מתחלקת לשלושה "גושים": הגדול שבהם, הוא גוש הימין. הוא "אידיאליסט", משוכנע בצדקתו, מאמין בכוח – בכוח אלוהי, בכוח צבאי או בכוח האמונה. בחלקו הגדול הוא דתי ושמרן בדעותיו, פה ושם גם משיחי. הוא נמצא בישראל וביש"ע ואינו מתכוון כלל, לזוז משם, או שאינו חי שם, אבל רוצה שהאחרים לא יזוזו משם. הוא חרד מאוד לגורל העם היהודי, אבל ...
הילדה נגד ברלוסקוני
"אישה יושבת וראשה נטוי הצידה. שעוּנה על ידה. היא עטויה גלימה. מחרוזת של פנינים אדומות גדולות עוטפת את צווארה בסיבוב כפול: הילדה. הסבל של הִילדה, הבדידות של הִילדה, התקווה של הִילדה. אישה יקרה ואמיצה שראתה את חבריה מתים בזה אחר זה, נבלעים באלימות של מפעילי המריונטות של הארץ הזאת. כן, זו היא הילדה שראתה את התקווה הולכת וגוועת יום אחר ...
היום פגשתי מיל’ מקסים
ה-מיל’ הוא תופעה ישראלית ייחודית. ודאי שמתם לב אליו. זהו גבר בגיל חמישים פלוס מינוס, שעיניו חודרות אך יש במבטן געגועים, לבוש חליפה כחולה חדשה שלא יושבת עליו הכי טוב ואפשר לראות אותו בכל מקום עבודה. בסוּפר, למשל, הוא מנסה (לשווא) להסביר את יתרונותיה של אבקת כביסה זו או אחרת לקשישה נמרצת עם הרבה יותר מדי זמן פנוי. כמובן שהוא ...
סתם רצח ביום חול
ישבתי וצפיתי בטלוויזיה. היה שם רחוב, סתם רחוב כמו בכל מקום אחר בעולם, ובאמצע הרחוב, פתאום, נשמע בום גדול ותימרת עשן עלתה השמיימה. פחד ניבט מעיני האנשים ברחוב וילדים רצו לכל עבר. נורא. אמבולנסים התרוצצו בצפירות חודרות אוזן. תמונות קשות. מוכרות, לצערנו. תמונות האלימות של המזרח התיכון, שאני אף פעם לא מצליחה להתרגל אליהם.היו שם גם נפגעים. אשה ובתה התינוקת ...
רציתי לכתוב על דברים טובים
כל כך רציתי לכתוב היום מלים טובות ומנחמות על הדברים שהכי הכי עושים לי את היום ומשנים לי את החיים ללא הכר. למשל, רציתי לכתוב על ארוחת צהרים עם חברה בסתם יום של חול. בלי גברים, רק שתינו (השבוע אכלתי פעם עם חברתי שולה ופעם עם חברתי תמרה וזה היה נ-ה-ד-ר. לא חייבים להוציא על זה מיליונים, סתם ארוחה). או ...
