מאת חיים ברעם
כיוון שמר ברקת הוא הסוכן המובהק ביותר של מבשרי האפוקליפסה הדתית לאומנית, אין הרבה טעם בשבחים אודות פעילותו הנקודתית בחיי הבידור של העיר. עוד בית מרזח פתוח בשבת הוא הישג בלתי מבוטל, אבל הוא מתגמד לעומת החרפה הטמונה בנישול אחרים, ובאשמתו הברורה של ראש העיר בשפיכת דמים הבלתי נמנעת בעתיד.
מאת גדעון ספירו
האסירים שנמצאו אחראיים למותם של ישראלים, נידונו למאסרי עולם. לא הייתה אבחנה בין מותו של חייל ואזרח. אילו נהג החמאס כך כלפי גלעד שליט, היה מעמיד אותו למשפט על הרג אזרחים מירי הטנק עליו הופקד ונידון לכמה מאסרי עולם.
מאת אפרים דוידי
בישראל יש כ-400 אלף עובדי קבלן, רובם במגזר הציבורי. הם מועסקים בתנאים גרועים בהרבה מהעובדים הקבועים באותם תפקידים, וסובלים מהלנות שכר ומפגיעות תכופות בזכויותיהם הסוציאליות. השביתה שנערכה באוניברסיטאות בהשתתפות ארגוני הסגל הזוטר והבכיר, הסטודנטים והעובדים מוכיחה שרק על ידי איחוד כוחות בשטח ניתן למגר את חרפת העבודה הקבלנית עד לחיסולה המוחלט.
מאת תמר גוז'נסקי
בעוד שבת"א, לאחר מאבק משפטי, פינו את האוהלים על כל תכולתם מרוטשילד, בניו-יורק הפינוי לא התרחש. סוד ההצלחה בניו-יורק הוא ההתגייסות הציבורית הרחבה לטובת פעילי המחאה בפארק זוקוטי.
מאת אורי וולטמן
בהשראת המאבק העממי נגד הרודנים בתוניסיה ובמצרים, גם בסוריה יוצאים מפגינים לרחובות. אותם מפגינים הם אחינו, חברינו, בעלי בריתנו, וראויים לסולידריות שלנו. לכן, קומוניסטים הרוצים שהאחים המוסלמים וחסידי האימפריאליזם לא יהיו אלה שינהיגו את ההפגנות בסוריה, צריכים לגלות סולידריות עם המחאה העממית הדמוקרטית ולעמוד לצידה.
מאת חיים ברעם
ישראל יכולה גם עתה לנצל את אדישותם של אנשי עזה לגורלו של ברגותי ואת האווירה השוררת כאן אחרי שחרורו של שליט, כדי לשחרר אותו באורח חד-צדדי, על פי החלטה ריבונית ולא בלחץ של פיגועים או חטיפות. דווקא שחרור חד-צדדי של ברגותי היה מעביר את היוזמה המדינית וההסברתית לידי ישראל.
מאת ראובן קמינר
אין ספק שאנו עוסקים בסוגיה פוליטית מרכזית הדורשת קביעת עמדה ברורה ונחרצת. האם ההפרות החמורות של זכויות אדם והפשעים נגד אזרחים בסוריה יש בהם להצדיק התערבות של ארה"ב ובעלות הברית שלה? השמאל יוותר לחלוטין על עקרונותיו אם לא יענה בשלילה מוחלטת להתערבות נוספת של נאט"ו.
מאת עופר יהלום
מה לעשות שלא ניתן לשבת לנצח בבית קפה בשדרה, לארגן הפגנות, לעשות "פוליטיקה של ההמונים" ולהשיג שינוי אמיתי. אם מנהיגי המחאה לא יפנו לשדה הפוליטי בזמן הקרוב, אולי יהיו אחרים שיעשו זאת במקומם.
מאת גדעון ספירו
על עסקת שליט, האם חנן פורת היה פשיסט?, על פרס הנובל של פרופ' דן שכטמן, על דחיית תביעת לשון הרע שהוגשה נגד ספירו, על דחיית הבג"ץ של מרדכי ואנונו, ולזכרה של רני טלמור – פעילת זכויות אדם מעוררת השראה.
מאת חיים ברעם
בסוכות מגיעה שעתה של הסינתזה: התהליך הדיאלקטי (תזה, אנטי-תזה וסינתזה) מבשיל עד תום, והנטייה לכתיבה מאוזנת ורצינית היא דומיננטית.
