מאת חיים ברעם
לא עולה על דעתנו לקרוא לאחינו אזרחי ישראל חבר מֵרֵעים של ראש הממשלה, אם כי רבים מהם ראויים לכינוי הזה. אבל גם לא היינו זקוקים לסקר של "הארץ" בסוף השבוע שעבר כדי להיווכח, שהאזרחים, אחרי נאומו של בנימין נתניהו בקונגרס של ארצות הברית, הפכו לחבר מריעים. הנאום היה דמגוגי, כמעט מצחיק אבל העלה את אחוז התמיכה בבנימין נתניהו לחמישים ושלושה אחוזים. גם אני הייתי צוחק, אם לא היה מדובר בראש הממשלה של מדינת
אריה בן-חורין
אנו נמצאים בתחילתה של המאה ה-21, בראשיתו של עידן חדש, תקופת הקפיטליזם הגלובלי, עידן הגלובוקרטיה. אצל אנשים רבים קיימת הנטייה הטבעית כשלעצמה לכנות תופעות היסטוריות חדשות בכינויים של תופעות העבר. כך למשל ראובן קמינר במאמרו "אימפריאליזם? מה פתאום?
מאת חיים ברעם
בשבוע שעבר הזדמנתי לתל-אביב ובקושי התגברתי על הדחף לבקר את אורי אבנרי חרף בקשתו המפורשת שלא לעשות כן. בסופו של דבר כיבדתי את הבקשה, כמובן. היא בכל זאת הלמה מאוד את אישיותה של רחל ז"ל, שאותה אהבתי מאוד וגם את הזוגיות המיוחדת שהתפתחה לאורך שנים כה רבות במשפחת אבנרי. רבים סברו שרחל סגדה לאורי, אבל לדעתי שררה במשפחה הרבה הזנה הדדית, ובעשרות השנים של היכרותי עם בני הזוג שמעתי לא פעם את רחל משכנעת את אורי בצדקת דעתה
מאת גדעון ספירו
לקראת ביקורו של ראש ממשלת ישראל בארה"ב יצרה העיתונות את הרושם שנתניהו הולך לביקור של עימות ודרדור היחסים עם ארה"ב. זה היה מצב הרוח בעקבות נאומו של אובמה על המזרח התיכון. וכל כך למה? משום שהנשיא העז להעלות על שפתיו את שתי המלים: גבולות 1967, שצריכים לשמש בסיס להסכם שלום עם העם הפלסטיני
ראש ממשלת ישראל הביס בנקודות את נשיא ארצות הברית אחרי נאומו "הפרו-ישראלי" של ברק אובמה בוועידת איפא"ק, טוען איש "מעריב" אראל סג"ל. דווקא אובמה ניצח, טוען עקיבא אלדר מ"הארץ". פרשנויות מנוגדות לתופעה חד-משמעית: יחסי ארצות הברית וישראל מידרדרים, אבל בהדרגה. בנימין נתניהו הוא פוליטיקאי מקצועי שיש לו גם השקפת עולם. הוא לאומן הדוגל בגרסה מרוככת [ קראו עוד ]
מאת אנדרה דרזנין
כאב כיווץ את ליבי למראה הזוועה: ארבעה עשר בחורים צעירים, פליטי פלסטין שביקשו להציב רגלם בה, נורו ונהרגו על גדר הגבול. חבריהם שפרצו את גדרות ההפרדה והתכנסו על אדמת הגולן הצופה אל הארץ, כותרו והוחזרו לסוריה, ארץ גלותם
הממשל הקומוניסטי הוותיק ביותר בהודו, שנבחר באופן דמוקרטי הפסיד באחרונה בבחירות במדינות מערב בנגל וקרלה שבדרום. מערב בנגל, שבירתה היא קולקאטה (כלכתה), הייתה תחת שלטון קומוניסטי במשך 34 שנים. המפלגה הקומוניסטית של הודו אשר שולטת במערב בנגל ברציפות מאז שנת 1977 ספגה תבוסה מוחצת בבחירות מצד המפלגה הפופוליסטית טרינמול קונגרס, אשר זכתה ב-215 מושבים מתוך [ קראו עוד ]
על תנאי המעבר מרודנות לדמוקרטיה: אין קץ לבלבול בנוגע לטבעו של האימפריאליזם בכלל ולגבי גרסתו הצפון-אמריקאית בפרט. כולם עוקבים אחר הדיונים השוטפים והוויכוחים הקשורים לתפקידה של ארה"ב בזירה הבינלאומית. אבל איכשהו, ישנה נטייה לשכוח שהדיונים בנוגע למדיניות זו או אחרת מתרחשים על רקע של סטרוקטורה ענקית שכוחה ונוכחותה הם העובדה המובהקת ביותר בחיים הבינלאומיים. הניסיון [ קראו עוד ]
מאת חיים ברעם
הטענה שהפגנות השִיבה הפלסטיניות והסוריות ברמת הגולן ובלבנון נועדו להסיח את הדעת מרצחנותו של נשיא סוריה באשר אסד, הוחזרה למגירות התועמלנים שלנו בתוך שעות מאז שנשלפה ביום ראשון השבוע. לא רק 14 ההרוגים ועשרות הפצועים או ההפתעה הטקטית יצרו כאן מצב חדש, אלא ההמחשה הבוטה של האמת הישנה שהחזקת השטחים היא לא רק בלתי מוסרית, אלא גם בלתי אפשרית לטווח ארוך.
מאת חיים ברעם
בשבוע שעבר פרסמתי מאמר ב"הארץ", שאמנם הוקיע את רב-המחבלים אוסמה בן-לאדן במלים קשות אבל גינה את הרצח בלא משפט בפקיסטן, שקטל לא רק את המחבל אלא גם אנשים אחרים בסביבתו. המאמר בא לתקוף את עצם התפיסה של טרור ממלכתי, רצח ללא משפט ומעשים בלתי חוקיים אחרים שהממשל בוושינגטון מבצע בזירה הבינלאומית
מאת אפרים דוידי
החיים הפוליטיים והכלכליים ביוון מתנהלים בשנה האחרונה בין החלטות סוכנויות דירוג האשראי האמריקאיות ובין שביתות הכלליות. השביתה הכללית שפרצה הבוקר היא העשירית בשנה האחרונה. ליתר דיוק: העשירית על פי קריאתם המשותפת של שני האיגודים הגדולים (במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי), והאיגודים וועדי העובדים הרבים שבהנהגת הקומוניסטים. אבל מסיכום השביתות שנערכו בשנה האחרונה בכל המגזרים מדובר על מאות שביתות שהקיפו את כל הענפים ואת הכל עיסוקים
