כמעט בכל שבוע אני ניגש לכתוב את הטור הזה מלווה בתחושה נהדרת של חגיגיות. הכתיבה היא גם תענוג ולא רק התחבטויות ועבודה קשה. זה נכון שלא תמיד אני מאושר מהתוצרת, וגם המשוב משתנה מעת לעת. אבל אחרי דור שלם, יותר מרבע מאה, כבר למדתי לחזות מראש את התגובות, לדעת מי ישמח, מי יעוות את פרצופו [ קראו עוד ]
אילו היינו שואלים באקראי אנשים ברחבי העולם מה בדיוק הם חושבים על ארה"ב כמדינה וכמעצמה, היינו מקבלים תשובות חד-משמעיות. לכל אחד יש דעה משלו על ארה"ב, בצפון או בדרום, עניים או עשירים, צעירים או זקנים, בשמאל או בימין. קשת הדעות סביב ארה"ב היא רחבה למדי – עד כדי תיעוב. ייתכן שלפני שלושים שנה, היחס לסין [ קראו עוד ]
(ליום השואה הבינלאומי) מאת: דודו פלמה לקוונטין טרנטינו שלום. אני ניצול משפחת שואה ואהבתי מאוד את "ספרות זולה". את "ממזרים חסרי כבוד" לא הלכתי לראות משום שאני עדיין לא בשל לראות "סרטי פיקשן" על השואה. לכן לא ראיתי גם את "החיים יפים" של בניני ולא את "רשימת שפילברג" (זה בכוונה). לא מאמין שאפשר לבדות את [ קראו עוד ]
ניתוח של הצלחה פוליטית הניתוח שאני מציג בפניכם כאן הינו פרי מחקר שערכתי לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי בצרפת שהתקיימו ב-7 ביוני 2009. בסוף 2008 הקימו הירוקים הצרפתים את רשימת "אירופה אקולוגיה", שבה שובצו נציגיהם וכן נציגי ארגוני חברה אזרחית להגנה על הסביבה. הרשימה זכתה בשיא הסטורי בתולדות האקולוגיה הפוליטית בצרפת: 16אחוז מקולות הבוחרים, והצליחה להכניס [ קראו עוד ]
גם אני רציתי לסיירות. כמו בנים שמסיימים תיכון היום, גם אני הייתי רץ עם משקולות ומקווה להתקבל לסיירות. כיום, אחרי 30 שנה, אני רואה בנים של חברים והם עדיין רוצים להתגייס לסיירות. המיתוס חי וקיים. כל ילד רוצה להיות גיבור, לבוא הביתה עם רובה ועם כומתה אדומה ולא לספר מה עושים ובמה מתאמנים כי אסור, [ קראו עוד ]
לשמחתי, מרבית האנשים שאני מכיר מודעים כיום לצורך ולחובה המוסרית של מתן טיפ למלצרים באולמות אירועים. מלצרים מרוויחים כ – 70-100 ₪ לערב שאורך כשבע שעות, ובאופן תדיר הם מדורגים בתחתית טבלאות השכר במשק. (ע"פ נתוני הלמ"ס). בנוסף, הם חשופים לאיומי פיטורין, אי מתן זכויות סוציאליות, קנסות לא חוקיים כגון קנס על כלים שנשברים (לפי [ קראו עוד ]
אקדים בפרטי עצם הקריאה למעשה, ואכתוב לאחר מכן מעט יותר בפירוט על המצב בשייח’ ג’ראח, התארגנות המחאה עד כה, וגם על המוטיבאציה שלי דווקא למעשה זה: לאור המצב המדרדר בשייח’ ג’ראח במזרח ירושלים, הפלישה לבתי התושבים וזריקתם לרחוב באישור העירייה ובית-המשפט ובחסות המשטרה, לאור אלימות השוטרים הקבועה נגד הפלסטינים, ונגד המפגינים בימי שישי האחרונים בניסיון [ קראו עוד ]
בבוקר יום שישי שעבר (22 בינואר) השתתפתי או, אם לדייק, התכוונתי להשתתף בהפגנת מחאה של בני ובנות הכפר נבי סאלח, השוכן כ-14 ק"מ מצפון מערב לרמאללה. זה ארבעה ימי שישי רצופים שתושבי הכפר מפגינים נגד השתלטותם של מתנחלי חלמיש (נווה צוף) על מעיין אל-קוס (הקשת, בערבית), השייך להם ולתושבי הכפר השכן דיר ניזאם. קבוצתנו כללה [ קראו עוד ]
את דלת הכניסה לביתו של חברי מוהנאד אבו עוואד, בכפר בית עומאר, מעטרת הסיסמה: "זה לא ייגמר עד שנדבר". לא משהו שנתקלים בו לרוב בכניסה לבתים של פלסטינים. את חבורות הנערים של היישוב מוהנאד מנהיג ללא עוררין. הרי אי אפשר להתנגד באמת למנהיג שכזה: חכם בצורה יוצאת דופן, גבוה, חזק במיוחד ויפה תואר. בלי היסוס [ קראו עוד ]
אחת התמונות הראשונות שראיתי בשובי לגרמניה לאחר 20 שנות היעדרות היא תצלומו של מנהיג הירוקים לשעבר, יושקה פישר, לבוש בחליפה יוקרתית מבית "ארמני", כשהוא יוצא מהצגת הבכורה של הסרט האחרון בסדרת ג’יימס בונד, יחד עם אשתו הטריה, הצעירה ממנו בשלושה עשורים. החודש יציינו בגרמניה 30 שנה להקמת מפלגת הירוקים. הצילום של פישר יוצא מבית הקולנוע [ קראו עוד ]
האם ההתנצלות של ממשלת ישראל אחרי התקרית המיותרת והמטופשת עם השגריר הטורקי תיקנה במשהו את הנזק שנגרם? האם חזינו בטעות חריגה של "דיפלומט" חמום מוח במיוחד, או שמא התנהגותו של סגן שר החוץ דני איילון מייצגת היטב את האסכולה הימנית הישראלית, שאיננה אלא חיקוי של ההתנהלות המרכז-האירופית הישנה, שמשלבת יהירות אישית, מגלומניה ושנאת זרים ומאיימת [ קראו עוד ]
