מאת בושרא מזאריב ודינה דוד
אנו מאמינים שמרכז תרבות ערבי-יהודי, יהווה מרכז משותף העונה על צרכי שתי הקהילות, יתנהל מתוך זיקה למרחב משותף, יכבד את התושבים ויקנה להם שירות שווה.
מאת בושרא מזאריב ודינה דוד
אנו מאמינים שמרכז תרבות ערבי-יהודי, יהווה מרכז משותף העונה על צרכי שתי הקהילות, יתנהל מתוך זיקה למרחב משותף, יכבד את התושבים ויקנה להם שירות שווה.
מאת חיים ברעם
השימוש הנלעג בביטוי "גיבור מיתולוגי" עיקר אותו מכל תוכן, והפך למחמאה זולה לגיבורי תרבות, ספורט ופוליטיקה מליגה ד'. אין לאף אחד מאיתנו מונופול על הגדרות כאלה, אבל האינפלציה גורמת גם כאן להתמוטטות הבסיס שלהן.
מאת קלמן אלטמן
אם עכשיו מחליפים את הטכנטיום בפסולת רדיואקטיבית מהכור יש בידנו "יופי של פצצה מלוכלכת" – היא גם עוזרת להיפטר מהפסולת הגרעינית שלנו, וגם הופכת את שטח האויב שלא ניתן להתגורר בו.
מאת גדעון ספירו
כל משטר או ממשל החוטאים בהפרת זכויות אדם, בדיכוי, בגזענות, בייזום מלחמות יתלווה לזה תמיד זיהום השפה, רוצה לומר, שימוש שקרי ומניפולטיבי בשפה.
מאת אבשלום קווה
לפני כמה ימים התקשר ברוך קופלביץ לבית סולטנינה לבעלות הברית שמעבר לים לברר את התאריך המדויק של כיבוש חוף אומהה בידיי כוח הפלישה לנורמנדי. קופ נזקק לתאריך כדי להשלים תשבץ שיעניק לו, בעזרת השם, פרס ניחומים מטעם.
מאת אפרים דוידי
אין מנוס מהמחשבה שהגיע הזמן שיש להסיר את המצור. כאן ושם. אבל, כל עוד המצור יימשך, כל עוד הכיבוש יימשך, אין להתפלא על כך שתנועת החרם על ישראל ועל התוצרת של המפעלים הישראלים בהתנחלויות הולכת וגוברת ברחבי העולם.
מאת גדעון עשת
נכון, אם הייתה בליכוד שמץ של הגינות הוא היה משעה את חזן ללא קשר למהלך החפוז של הרצוג. אבל לדרוש מהליכוד הגינות זה מעט מוגזם. מי שחוסך מזולתו דילמה מוסרית שכזו הוא בלתי מוסרי בעליל. וזו בדיוק הדמות של הרצוג.
מאת חיים ברעם
כאשר נוכחו אנשי השמאל לדעת, שלא תיתכן חלופה שמאלית לממשלת האוון הזו כל זמן שחלק מהאופוזיציה מתהדר בנוצות של שמאל אבל מצדיק בכל הנושאים החשובים את מדיניות הימין, הפך הייאוש למטבע עוברת לסוחר.
מאת זואי גוטצייט
לטענת ביה"ח בו היה מאושפז, אילו היה לו ביטוח רפואי, היה ניתן לשחררו כבר לאחר כחודש, ולהבטיח את המשך הטיפול התרופתי והתזונתי שלו הוא נזקק בקהילה, תחת פיקוח של קופת החולים. ואולם בנסיבות הקיימות כיום אין באפשרותו להיות כרגע מבוטח כלל.
מאת שמואל אמיר
בעייתה של ישראל היא קיומית, לעתיד הקרוב, הרחוק או אפילו כאן ועכשיו. בעייתה של ישראל היא שהיא קמה על בסיס גירושה של האוכלוסייה המקומית שהייתה כאן לפנינו. עובדה זו מאפילה על כל בעיה אחרת גדולה כקטנה שאנו נתקלים בה.
מאת חיים ברעם
דיברתי עם חבר אחר, שאמר לי שהוא מתאבל לא רק על אנשים ונשים שנפטרו, אלא גם על אבני הדרך בחייו שאבדו ללא שוב. הבנתי אותו היטב: הוא ירושלמי חילוני כמוני, ונוהג לנצור בנבכי זכרונו הדוהה והולך את קרעי הזיכרונות שליוו אותו במהלך חייו.