מאת אילנה הירסטון-לוטן
הדו״ח מציין שאת השפעת שינויי האקלים ניתן לראות כבר עכשיו בכל מקום בעולם, אך מי שסובלים ויסבלו יותר מכול משינוי האקלים הם תושבי המדינות העניות ביותר. ממצאי הדו״ח מעידים על כך שאם לא תהייה תפנית משמעותית בהתייחסות של כלל המדינות לחומרת המצב, היציבות הביטחונית של החברה האנושית בכללותה תהיה בסכנה.
מאת אבשלום קווה
לאחר שההומו סאפיינס הדיח את האדם הניאנדרטלי, הקדוש ברוך ניצח את אלה, אשרה, שפש ושאר מתחריו הכנענים, האח הגדול את הדודה מחדרה ודוד את גוליית, הוחלט באגף מדיחי הכלים שבמערכת הקוסמית לצרף לכך את עמק האלה.
מאת חיים ברעם
בשבוע שאחרי הסערה בעיר נותרנו עם סימני שאלה לגבי עצמנו, ובעיקר בוערת בנו הבושה הצורבת על תלותנו המוחלטת בחשמל. ימים לבנים שנמסים בהדרגה בתודעתנו, ממש כמו השלג עצמו.
מאת אפרים דוידי
ה"התבלות המתוכננת" הפכה לאסטרטגיה עסקית – ייצור מוצרים ומכשירים שיש להם תוחלת חיים קצרה. זאת, במטרה לעודד את השוק ולהחזיר שוב ושוב את הצרכנים אל החנויות כדי לרכוש מוצרים במקום אלה "שלא כדאי לתקן אותם". בייחוד בעקבות המשבר הקפיטליסטי באירופה שאת סופו לא רואים והגורם להצטמקות השווקים, לאובדן הכנסות ורווחים.
מאת גדעון עשת
אין כל הבדל – להגנת הסביבה, למשאבי הטבע ולאזרחי ישראל – אם הטייקון השולט על "כימיקלים לישראל" הוא עידן עופר או ויליאם דויל. המחשבה כי שליטה של תאגיד ישראלי על ים המלח היא יותר ישראלית ויותר סביבתית מאשר אם השליטה היא של תאגיד קנדי – היא פטריוטיזם מזוייף. המדינה שדויל ועופר הם אזרחיה הנאמנים ביותר היא מדינת הרווח.
מאת איתן קלינסקי
מה שנראה כזכות טבעית של כל אדם, להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, במקרה הנוכחי זה אחד מביטויי הכיעור בנורמות החיים של הקפיטליזם בהתנהגותו החזירית.
מאת גדעון עשת
כולם מדברים על התועלת שבשימוש בגז טבעי. לא מצאתי אחד שיקום ויאמר שיש בגז טבעי תועלת ובלבד שהמס המוטל עליו, יתחשב בזיהום שהוא גורם בהשוואה לדלקים מזהמים אחרים. זה כל זה תמוה במיוחד בהתחשב בכך שעל פי התקשורת יש לממשלה חור תקציבי גדול. אך מס על הזיהום, שיכול בקלות לסגור את כל החור במהירות שיא, כלל לא עולה לדיון.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
כמה שאלות מטרידות אותי לקראת הבחירות הקרובות ובכלל. שאלות שאינני מוצאת להן מענה בשיח הבחירות בתקשורת (דאה…) ולא במצעי מפלגות השמאל האמיתי, קרי: חד"ש, בל"ד, דע"ם.
מאת קלריניה גלוק
ביקורת קשה נמתחה בכינוס הפורום החברתי העולמי שנערך בשבוע שעבר בעיר הברזילאית פורטו אלגרה, נגד מה שהוגדר "הקפיטליזם הירוק". כחלק מהצעות הכנס ליציאת העולם מן המשבר הכלכלי, החברתי והסביבתי, הממשלות נקראות לשנות את משטרי הייצור והצריכה הקיימים.
מאת אפרים דוידי
התופעה של חברות רב-לאומיות ותאגידים גדולים, הגורמים לזיהום האוויר, הים והיבשה דרך קבע וההופכים לפתע "ירוקים", אינה חדשה. באנגלית קוראים לתופעה "גרין-וואש" – קרי: מתיחת שכבה דקה של צבע ירוק מעל אפור הזיהום.
