מאת אילנה הירסטון-לוטן
הנה שוב ארה"ב לוקחת על עצמה "עמדת מנהיגות" במלחמה נגד ווירוס האבולה. זאת אחרי שהעולם "החופשי", ובראש המחנה ארה"ב, התעלם במשך חודשים מאזהרות ארגוני הסיוע שדיווחו על המגיפה המתהווה. זאת אחרי שקוצר הראיה של המשנה הכלכלית האמריקאית הביא את כלכלת העולם לקריסה, והוציא את הקרביים מרשתות הגנה של מערכות בריאות ציבור ברחבי העולם, כולל באפריקה.
מאת חיים ברעם
התהליך המואץ של הצהבה הפוקד את התקשורת שלנו הוא חדש יחסית, תוצאה ברורה וחד-משמעית מהאמריקניזציה ומההשטחה של רמת הדיון ברוב הנושאים. זוהי תופעה מרתקת, כיוון שבעבר עסקו רוב העיתונים בנושאים פוליטיים ואפילו רעיוניים, ולא היו שטופים בפסיכולוגיה בגרוש שחלחלה לכל חלקה טובה בתקשורת.
מאת גדעון ספירו
נאומו של ראש ממשלת ישראל באו"ם (29 בספטמבר 2014), היה נאום תעמולה שגרתי. נאום תעמולה ראוי לשמו יכיל מנה גדושה של שקרים, הולכת שולל והונאות מהולים בעובדות נכונות והתמהיל נועד לכבוש את לב הקהל. כל ערוצי הטלוויזיה ומרבית תחנות הרדיו העבירו את הנאום בשידור חי.
מאת נעם וייס ואליזבט צורקוב
הקורבנות חוששים להתלונן או מרגישים שאין טעם לעשות זאת, שוטרים לעיתים מזלזלים בקורבנות והעדר ביטוח רפואי מונע מהקורבנות לעיתים את הפנייה הראשונית לבית החולים ובמקרים אחרים, טיפולים נחוצים כהסרת גבס ותפרים וטיפול שיקומי.
מאת רעיה ירון
ישבו להם בוגי, בונצי ובוני, ותכננו את המתקפה: נפעיל את חיל האוויר. הוא יראה מה זה, השועל הזה. וחיל אוויר, ערוך למוצא פיהם, שולח טילים רבי עצמה, הורס כותש, הורג. ו… נאדה. השועל מצליח להסתיר את חטמו וניצל ממתקפת האוויר.
מאת אנדרה דרזנין
הריגתם של למעלה מאלפיים איש ואשה בערי רצועת עזה ובכפריה, בהם למעלה מחמש מאות ילדים, הן התוצאה הנוראה ביותר של שבעת השבועות של המלחמה ברצועת עזה. במונחי החוויה הלאומית הפלסטינית נדמים ההרג וההרס שהסב הצבא הישראלי לזעיר-נכבה אכזרית מקודמתה.
מאת דב קולר
"איך נלחמים בגזענות אחרי מלחמה?" זו השאלה שעמדה במרכז כנס הגליל הערבי-יהודי הראשון למאבק בגזענות, ולמען חיים משותפים.
מאת גדעון ספירו
אם זה לגיטימי להתנקש בראשי ארגוני הטרור, אזי מותר למי שסבור שממשלת ישראל היא ממשלה של ארגון טרור, טרור של מדינה, לבצע בשרים סיכול ממוקד. יש רק חסרון קטן בשיטת החיסולים: זה לא פתרון. אני מתנגד לחיסולים שאינם אלא הוצאות להורג ללא משפט.
מאת גדעון עשת
מה דינו של מי שכלל לא הורשע בפשע? האם מגיע לו עונש מוות? ומה, אם כבר, דינו של מי שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום? ומה על מי שאינו חשוד כלל בעבירה ואפילו נחשב לגיבור?
מאת נעמיקה ציון
כתושבת שדרות, החבולה נפשית מהקונפליקט המתמשך, כמו שאר בני עירי, אני קוראת מכאן לממשלת ישראל: אל תגנו עלינו במטוסים ובפצצות. תגנו עלינו בהידברות ובהסכמים.
מאת חיים ברעם
בתוך הענן הרעיל שירד על כולנו במהלך הקיץ הנתעב הזה, הפכה הפסימיות לפולחן המשותף של כל אנשי השמאל בישראל. לעתים דומה שכל חיוך שאנחנו משחררים לאוויר העולם מעליב את הרוב העצוב, בתוך המיעוט שאיבד את עולמו.
