
מאת גדעון עשת
הנה לכם מס המלח בגירסתו המודרנית: דמי מעבר ודמי סים. משרד התקשורת אוסר? תלוי איך מפרשים את עמדתו. אם חושבים על מהות המס – כולם עבריינים – יש הבדל ענק בין לקוח חדש לוותיק – ומשרד התקשורת בטלן סדרתי.
מאת גדעון עשת
הנה לכם מס המלח בגירסתו המודרנית: דמי מעבר ודמי סים. משרד התקשורת אוסר? תלוי איך מפרשים את עמדתו. אם חושבים על מהות המס – כולם עבריינים – יש הבדל ענק בין לקוח חדש לוותיק – ומשרד התקשורת בטלן סדרתי.
מאת שמואל אמיר
הדרך האחת להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית באופן בלתי ניתן לערעור היא פשוטה: נגרש מכאן את הפלסטינים. אזי לא יישאר את מי להפלות, לקפח ולשלול את זכויותיו. נישאר בגפנו ונהיה דמוקרטים כלבבנו כלפי עצמנו.
מאת תמיר שורק
התמיכה בנבחרת ישראל מעידה שאמנם, בפני האזרחים הערבים נקרתה הזדמנות יוצאת דופן להזדהות עם סמל לאומי ישראלי, אך למותר לציין כי הזדהות זו רחוקה מלהיות נטולת בעיות ועכבות.
מאת אבי קליין
המהפכה המינית, התחילה דווקא במדינות סקנדינביה, ולא בארה"ב. בשנת 1960, טען נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר בלעג, ששבדיה היא מדינה, שהתכונות שמאפיינות אותה הם הסוציאליזם, ההתאבדויות, החטא והעירום. המדינות הסקנדינביות היוו מודל לפתיחות מינית, אותו שאפו הפמיניסטיות האמריקניות לחקות.
מאת יוסי ברנע
טאוב טועה טעות קשה כשלקראת סוף מאמרו הוא מציין ש"בפועל, הדרך היחידה להפוך את ישראל ללא יהודית היא לבטל את המשטר הדמוקרטי". אולם אם ישראל תהיה מדינת לאום אזרחי ישראלי של כלל אזרחיה ודאי תהיה דמוקרטית וליברלית יותר ממה שהיא כיום. אבל זו אופציה שטאוב כלל אינו מהרהר עליה.
מאת אבי קליין
כיצד "הפמיניזם המדינתי" בסקנדינביה מקדם את מעמד הנשים בפועל? כיצד הוא פועל? במאמרי אתן מספר דוגמאות בהן מדינות סקנדינביה התערבו באופן פעיל בספירות שונות, כדי להפחית את אי השוויון המגדרי ולשפר את מעמד הנשים. ראשית, אתמקד בספירה הפוליטית.
מאת ראובן רובינק
למושל הצבאי יש דאגות אחרות… איך להיפטר מהם. לכך יש שיטות שונות. ועיקרו של דבר – להמאיס עליהם את החיים, כך שניפטר מהם ויעזבו "מרצונם החופשי". תוך כדי כך העוולות נשפכות כמו משק מחורר. הנרדפים חסרי ישע וללא הגנה.
מאת יוסי ברנע
מתברר כי האזרחות בישראל היא ישראלית וכי האידיאולוגיה בשמה היא דורשת את זכות ההגדרה הלאומית היא ציונית. היש עוד מדינה שהאזרחות הלאום והאידיאולוגיה הלאומית שונים בשמם ובמהותם?
מאת גדעון ספירו
ש בליבי שנאה עזה לאויבי הדמוקרטיה, שביניהם אני מונה את המתנחלים, את הפאשיסטים, הגזענים, ואחרים כמותם. זאת לא שנאת חינם, אלא שנאה תבונית, רציונאלית, מגובה בהשקפת עולם הומניסטית, דמוקרטית – שהיא המתכון להצלת הבית השלישי מחורבן.
מאת גדעון ספירו
כמי שסבור שרק חרם על ישראל עשוי לגרום לקברניטיה לשקול מחדש את מדיניות הכיבוש, אני מכין במחסן דירתי תרמיל גירושים המכיל ציוד בסיסי למקרה שאגורש. האירוניה של ההיסטוריה היא, שהמדינה שתקבל אותי כמגורש מישראל, אם וכאשר – תהיה גרמניה הדמוקרטית, שפתחה את שעריה לפליטים.
מאת אילנה הירסטון-לוטן
מה שמפחיד אותי זה שגם אם טראמפ יפסיד בבחירות הקרובות, יבוא אחריו ״מודל״ מוצלח יותר עם דעות קיצוניות לא פחות, שרק יראה שפוי. מין נתניהו או בנט בסגנון אמריקאי, המסוגל לשדר שנאה לאחר ובוז לחלש, ובו זמנית להיראות ״ממלכתי״.