מאת חיים ברעם
בשני דיונים ארוכים ומרתקים בפייסבוק נתקלתי ברעה החולה, המשבשת לדעתי את הדיון הציבורי בנושאים חשובים ועקרוניים. באחד מהם, שאותו יזם עיתונאי בכיר, ניסו כל המשתתפים למצוא את האשם האמיתי באסון הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל ושאת מחירו נדרשים לשלם דווקא אלה שאין להם.
מאת איתן קלינסקי
לתשומת לב הדיקאן ההתייחסות שלי היא במיקרו ולא במקרו, אין לי כלים לקבוע מסמרות של מקרו, אני מצביע על עוצמת הפיחות בסולם הערכים בחייה של אוניברסיטה אחת מנקודת מבט התחומה במיקרו. אני מתייחס לתמונה, בה מותר לקבלן עבדים לפסול יוזמה חברתית בין כתל מוסד אקדמי, ולדיקאן אין מה להגיד.
מאת ראובן קמינר
המאבק נגד תוכניות ההון והשלטון אינו אפיזודי, הוא ימשך עם עליות וירידות במשך זמן רב. במציאות קשה זו יש צורך ברעינות חדשים ודרכי פעולה מחושבות ומתוחכמות שיאחדו את כל קורבנות המדיניות האנטי-עממית.
מאת אפרים דוידי
ה"התבלות המתוכננת" הפכה לאסטרטגיה עסקית – ייצור מוצרים ומכשירים שיש להם תוחלת חיים קצרה. זאת, במטרה לעודד את השוק ולהחזיר שוב ושוב את הצרכנים אל החנויות כדי לרכוש מוצרים במקום אלה "שלא כדאי לתקן אותם". בייחוד בעקבות המשבר הקפיטליסטי באירופה שאת סופו לא רואים והגורם להצטמקות השווקים, לאובדן הכנסות ורווחים.
מאת אפרים דוידי
ב-1 במאי זה יש להניף את הגדל של החלוקה הצודקת של עוגת ההכנסות הלאומית ושל חופש השביתה. האפשרות לחלק את פירות העבודה אחרת, תלויה לא במעט באפשרות לשבות.
מאת גדעון עשת
האם ראוי לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי? עצם הצגת השאלה באופן הזה מלמדת כי המציע מסתכל על תשלומי השכר הציבוריים כאל הוצאה ככל ההוצאות. ואם נגזר לקצץ בהוצאות אז דין השכר אינו שונה מדין קצבת הילדים, הדלק לטנק וכל הוצאה ציבורית אחרת, למעט החזר חובות שנחשב קודש קודשים.
מאת אפרים דוידי
הקמת בנק סרבד"ה עשויה לתרום תרומה נוספת להתפוררות ההגמוניה המערבית על הכלכלה העולמית. השאלה הנשאלת היא האם הבנק החדש וארגון סרבד"ה מהווים חלופה לקפיטליזם המתפורר או שזהו רק ביטוי לקפיטליזם "דרומי", ושבסופו של תהליך תחולל חלוקה שונה של העושר העולמי אבל רק לטובת האליטות החברתיות של הפריפריות.
מאת חיים ברעם
גם אם נטיתי לזנוח את הטיפול במותה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר לא היה ניתן להתעלם מהעלייה לרגל, בכיוון ההפוך, של בנימין נתניהו ללונדון כדי לבכּוֹת את האחראית העיקרית למשטר העושק הניאו-ליברלי, המבעת את העולם מתחילת שנות השמונים.
מאת איתן קלינסקי
מה שנראה כזכות טבעית של כל אדם, להעתיק את מקום מגוריו ללונדון, במקרה הנוכחי זה אחד מביטויי הכיעור בנורמות החיים של הקפיטליזם בהתנהגותו החזירית.
מאת קלמן אלטמן
קל מאד לומר: "אנחנו נגד האימפריאליזם, וגם נגד אסאד". אבל מה שעומד להכרעה בסוריה היום הוא השאלה האם אסאד ישרוד את מתקפת האימפריאליזם נגדו. האופציה של סילוק אסאד לא תביא דמוקרטיה לסוריה אלא שלטון של כנופיות קנאיות רצחניות שיתנו יד חופשית לפעילות חברות הנפט בארצם.
מאת אפרים דוידי
מדוע הנגב הפך לחצר האחורית של הגלובליזציה? כי לאזור גיאוגרפי כלשהו יש לו זכות קיום, כלכלית וחברתית, בעולם הקפיטליזם הגלובלי רק בעקבות התועלת שמפיקים ממנו חברות רב-לאומיות ובעלי ההון.
