
מאת גדעון עשת
על הלאמה משלמים. אפילו חנין מציע לשלם לתשובה ועופר על אובדן רווחי משאבי הטבע בעת הלאמה. זה יעלה הון עתק. האם לא יותר פשוט, הגיוני, זול ורצוי פשוט לקחת את המס הראוי?
מאת גדעון עשת
על הלאמה משלמים. אפילו חנין מציע לשלם לתשובה ועופר על אובדן רווחי משאבי הטבע בעת הלאמה. זה יעלה הון עתק. האם לא יותר פשוט, הגיוני, זול ורצוי פשוט לקחת את המס הראוי?
מאת עודד גודלרייך
העיר היא הניסיון השאפתני ביותר של האדם לעצב את העולם על פי רצונו. את מושג "הזכות לעיר" (שמשמש כסיסמא מאחדת פופולארית להרבה התארגנויות בעשורים האחרונים) יש להבין כזכות לעצב את העיר על פי רצון תושביה, לא רק במובן של קבלת גישה שיוונית למשאבים הפיזיים הקיימים אלא גם ובעיקר במובן של שינוי ההסדרים החברתיים והמשאבים הפיזיים.
מאת עודד גלודרייך
הספר כולל מספר רב של אבחנות חשובות אשר מתייחסות ליישום של התיאוריה המרכסיסטית על המציאות הנוכחית, ובפרט למקום המרכזי של העיר ביישומים כאלה. הסקירה שלי מתייחסת לחלק מאבחנות אלו ואינה עוקבת באופן צמוד אחר מבנה הספר.
מאת חיים ברעם
הפוליטיקה הישראלית הסבוכה (אבל הצפויה עד לכאב) מקנה עתה פירוש חדש לדחיקת הקץ. עכשיו אנחנו עוסקים בפוליטיקאים, בעיתונאים ובאזרחים מן השורה, שמבקשים להתעלם איכשהו מהתהליכים במדינה, באזור ובעולם, כדי לנכס לעצמם ואולי גם לכולנו עוד יממה, עוד שבוע, עוד חודש של הפוגה מהמאבק הקיומי ובעיקר מהספק המקנן בנו לגבי העתיד.
מאת חיים ברעם
כמו ברק יחימוביץ' החליטה שהשותפות עם המתנחלים עדיפה בעיניה על פני הברית עם הערבים. זוהי טעות מוסרית, רעיונית אבל גם אסטרטגית. המתנחלים יעדיפו תמיד את הימין העקבי על מפלגת העבודה, הקרע עם האזרחים הערבים יישאר בעינו ולכן אין הרבה משמעות לבחירות לכנסת.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
כניסת כסף זר למערכת הבחירות בישראל היא רק טיפה (אולי 10 טיפות) בגל הסוחף המפרק את הדמוקרטיה הישראלית, ואת הדמוקרטיות המערביות בכלל. בעידן שבו עיתונות חוקרת נעלמה כמעט לחלוטין, עמדות המועמדים והמפלגות, "תכניות הריאליטי" של המרוץ לכס הכוח, נעשו תחליף לדיווח עיתונאי.
מאת אפרים דוידי
אותה שכבה של עובדים שגילתה חריצות יתר במהלך המחאה של השנה שעברה, מתרגמת כעת את הקפיצה בתודעה עם הרצון להילחם על מקום העבודה – על הפרנסה. אלה אותם העובדים שהבינו שהעסקה פוגענית הולכת יד ביד עם פחד והפחדה, פירור בקרב העובדים ותודעה מעמדית נמוכה. לא עוד.
ריאיון עם קלאודיו כץ
בספר האחרון אני מנסה להתמודד עם שאלת האימפריאליזם. להתמודד כדי להיאבק בו. הרי לא ניתן רק לתאר את השינויים שחלו באימפריאליזם מנקודת מוצא א-ביקורתית. כל ניתוח של האימפריאליזם ומנגנוניו חייב להתייחס לעשייתו ההרסנית בכל פינה בעולם.
מאת אפרים דוידי
השילוב הקטלני הזה: פגיעה נמשכת ברמת השכר והרווחה של העם, המשך הוצאות הביטחון מופרזות ושאינן יודעות גבול יחד עם עשירים החוגגים כאשר היתר משלמים את מחיר החינגה; הביא את יוון למשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה. ממשלת ה"פליק-פלאק" הישראלית צועקת וזועקת "יוון-יוון!", אבל, יוון כבר כאן.
מאת חיים ברעם
הניאו-ליברליזם משתלם רק למעטים אבל מיושם על ידי אלפים מחוסר ברירה תעסוקתית או קיומית. נתניהו, אהוד ברק, אביגדור ליברמן ויובל שטייניץ הם סוכני ההון בתוך המערכת השלטונית. אם הזעם לא יופנה נגדם ונגד הבוסים שלהם, בעלי ההון, הפגנות המחאה יהיו רק שסתום להוצאת הזעם ולא בסיס לשינוי חברתי.
מאת חיים ברעם
זקן איננה סתם קורבן ל"טיפשותה". היא ידעה היטב לעשות לביתה ולא רק למען הבוס הזחוח והמושחת שלה. אבל עד הסוף המר היא החצינה את "תסמונת זקן", שכוללת היבטים של מסירות עד כלות הנפש, אהבה אמיתית, הזדהות מוחלטת, הערצה כמעט בלתי-מציאותית, אובדן המצפן המורה את הדרך בין שירות עיוור לאיש ציבור לבין בוז לציבור שבחר אותו.