מאת אהוד שם-טוב
מדובר בניסיון להשתיק קולות ביקורתיים תחת אמתלה שהטלוויזיה החברתית "חותרת תחת יסודות המדינה ונותנת במה לדה לגיטימציה של חיילי צה"ל". זאת לא הפעם הראשונה שהטלוויזיה החברתית מאוימת ע"י השלטונות. הפעם הסיבה נעוצה בסיקור של הטלוויזיה החברתית את משט הנשים לעזה.

מאת חיים ברעם
'ידיעות אחרונות' נחשב אז לצהוב ורודף סנסציות, אבל לעומת הגישה ההיסטרית והלאומנית של היום העיתון היה נקי ואפילו אנין דעת. בעיקר בלט היעדרם של הטיפשים.

מאת חיים ברעם

מוזר שהמשטר הניאו-ליבראלי בישראל מעלה על נס התערבות ממשלתית בוטה ושרירותית דווקא בנושאי ספרות, תיאטרון וסרטים. זוהי המציאות כיום, ובנימין נתניהו מאפשר פגיעה מגבוה ביוצרים, חרף האידיאולוגיה האנטי-ריכוזית שלו.

מאת דן יקיר

שיקול הדעת המוחלט באשר למתן ההיתרים להוצאת עיתונים לאור או סגירתם נתון בידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. הממונה רשאי להעניק או לא להעניק כל תעודת היתר כזאת, מבלי לחשוף את נימוקיו.

ריאיון עם מואיסיס ליציס
השבוע יצא לאור הגיליון הראשון של העיתון "אלפטרוטיפיה של העובדים", בהנהגת עובדיו שמזה חצי שנה לא מקבלים שכר. מואיסיס ליציס, עיתונאי כלכלי המתמחה בסחר חוץ ופעיל בוועד העובדים, סיפר מדוע העובדים החליטו לקחת את גורל מקום העבודה בידיהם.

מאת אלי לינדר
אפילו אם טעות בידינו ואינכם נאצים כלל ועיקר – שמורה לנו מלוא הזכות, במסגרת שיח ציבורי בעניינים פוליטיים, להגזים, לנפח, לעוות, ולאמץ  את טריק מספר 32 ב-"38 דרכים לנצח בוויכוח"  של שופנהאואר, טריק שכותרתו "הקטגוריה הנתעבת".