מאת דב חנין
חיים של שלום ושוויון אינם חלומות באספמיה – הם אפשריים. אבל האפשרות לא תתממש אם לא ניאבק למענה. עכשיו הזמן להשמיע קול ברור, להתייצב נגד המסיתים, לומר שאנחנו מסרבים להיות אויבים ובוחרים בשותפות.

מאת איימן עודה
ראש הממשלה בחוקיו הגזעניים, בהרס, בשנאה ובהסתה הקיף אותנו מכל הכיוונים אבל אנחנו לא מתכוונים לברוח. זוהי מולדתנו ואין לנו מולדת אחרת מלבדה. הגזענות לא תשבור אותנו, וההריסות לא ירתיעו אותנו. אין לנו יותר מה להפסיד אבל יש לילדנו עתיד להיאבק עליו.

מאת פואד סלימאן
ידוע שחברים בקבוצה יעדיפו לעזור לחבריהם באותה הקבוצה, על פני הגשת עזרה לחברי קבוצה חיצונית. מצד שני אני מבחין בתופעה הפוכה לחלוטין, והיא תופעת הגזענות החיובית: ערבים המעדיפים את חברתם של יהודים, ויהודים המעדיפים את חברתם של ערבים.

מאת ח"כ איימן עודה
השתתפתי והייתי עד לכל רגע באירועי אוקטובר 2000 (אל-קודס ואל-אקצא) וכן בכל הימים שבאו אחרי. כתרומה צנועה בכדי לחשוף את הפשעים שקרו שם, במטרה לעודד את המאבק ולמען הזיכרון של הדורות הבאים, אני רוצה להציג בפני קוראי "הגדה השמאלית" את עדותי מאותם הימים, ללא כל עריכה או ריטוש.

מאת אנדרה דרזנין
דני, מספר שנים לאחר המלחמה, משהכיר בעוול שנעשה, לא נעצר בשלב ייסורי המצפון וכאב הלב אלא פנה לבנייתה של ברית יהודית-ערבית שתילחם מלחמה פומבית ויומיומית לתיקונו המעשי של העוול.

מאת דב חנין
ההסתה היא מפלתו האחרון של הנכשל, נתניהו נכשל ולכן הוא מסית. גזלו ממנו את הצעצוע של האיום האיראני אז הוא עובר לאויבים פנימיים – הערבים, השמאל ומי לא. כל מי שחושב אחרת מסומן ומתויג.

מאת איימן עודה
נתניהו מבין היטב שבמאזן הכוחות הקיים היום במדינה, הציבור הערבי יכול להיות לשון המאזניים, שתפיל אותו מהשלטון; ולכן, בשנים האחרונות הוא פועל ומסית בצורה שיטתית כנגד הציבור הערבי וההנהגה הנבחרת שלו.

מאת שלי דביר
כל הנוסעים נבהלים מבקשים מהנהגת לעצור את האוטובוס. היא עוצרת, מגיעה אליו באנושיות מקסימה, שואלת אם הכל בסדר, לאן הוא צריך להגיע, ומזמינה אותו לשבת לצדה.

מאת ציונה שניר
לאחר מסיקת מספר עצים הזמינו אותנו לסעוד איתם, האווירה הייתה עליזה במיוחד, עד כדי כך שברגע מסוים ראדי פצח בשיר, ואנו במחיאות כפיים. כאילו אנו מכירים כבר שנים רבות.

מאת עלא ח'טיב
ידיעות על החלטות של מעסיקים לפטר עובדים ערבים, להפסיק זמנית את עבודתם או לשנות את תנאי העסקתם, לא מפסיקות לזרום לכלי התקשורת, כאשר בחלק הארי נוטלים חלק רשויות ומוסדות ציבוריים.

מאת בושרא מזאריב ודינה דוד

אנו מאמינים שמרכז תרבות ערבי-יהודי, יהווה מרכז משותף העונה על צרכי שתי הקהילות, יתנהל מתוך זיקה למרחב משותף, יכבד את התושבים ויקנה להם שירות שווה.