
מאת יהודית אופנהיימר
לרגע הייתה זו ירושלים אחרת. בחוץ, קומץ פעילים התיישבו על המדרגות ברחבת שער שכם, שהייתה עכשיו שקטה ורוגעת לאחר ההמולה הגדולה, ומנצנצת באורות החג והעבירו בניהם את רשמי מאורעות היום. זה היה רגע שבו הבנו שעשינו משהו.
מאת יהודית אופנהיימר
לרגע הייתה זו ירושלים אחרת. בחוץ, קומץ פעילים התיישבו על המדרגות ברחבת שער שכם, שהייתה עכשיו שקטה ורוגעת לאחר ההמולה הגדולה, ומנצנצת באורות החג והעבירו בניהם את רשמי מאורעות היום. זה היה רגע שבו הבנו שעשינו משהו.
מאת חיים ברעם
לדעתי לא ישמידו את ישראל ואין לנו אלא להתפלל שלא נגיע למצוקה קיומית עד שמנהיגינו יחליטו להשתמש בנשק לא קונבנציונאלי מסוכן. "העולם" שאותו אנחנו משמיצים כל כך יהיה בעתיד תקוותנו היחידה. כלי התקשורת המודרניים הקיימים עתה לא יאפשרו לרצוח אוכלוסייה שלמה. זה לא אומר שהנזק הצפוי לנו הוא נסבל.
מאת יונתן פלד
גם כל מי שמותח ביקורת על מדיניות ממשלתנו – ובייחוד על ההתנחלויות ועל דיכוי העם הפלסטיני, מוקע מיד כאנטישמי. הרי כל מי שאינו שטוף פרנויה עמוקה מבין שאין בכך כל היגיון. אז מהיכן זה בא?
מאת תאיר קמינר
כאן, בתא בכלא, קיבלתי המון תגובות שונות ומשונות וניהלתי המון שיחות עומק. בכל "סקירה" (שיעור) שבה אני נמצאת יש לי הזדמנות להביא זוויות חדשות ולהשמיע את הקול שבדרך כלל לא נשמע. כמובן, במקום מגוון כמו כלא 6 התגובות לדברים שאני אומרת היו גם הן מגוונות.
מאת שמואל אמיר
אכן השמאל הזה אינו "גמיש", "לא מכיר במציאות", מתעקש על עקרונות ומוכן להמשיך להיאבק נגד הכיבוש גם אחרי 50 שנה. זאת כאשר רוב הליבראלים הציוניים כבר ״הבינו״ מזמן שזה "בלתי מציאותי", החליטו שעכשיו יש להיאבק למען זכויות שוות של הפלסטינים בתוך ישראל השלמה או הדו-לאומית.
מאת גדעון ספירו
השב"כ וזרועותיו (המלמ"ב, הפרקליטות) לא יודעים שובע בהתעמרותם במרדכי ואנונו. עתה החליטו להעמידו למשפט על "עבירות" שמתאימות למשטר של צפון קוריאה. הוא מואשם שהחליף מקום מגורים בלי להודיע למשטרה שעה שנשאר באותה כתובת, עבר מקומה אחת לקומה שתיים.
מאת גד קינר-קיסינגר
אנחנו כאן בעיקר משום שלשתוק הוא הסכמה להידרדרות הערכית, ומשום שתפקידנו כחוד החנית האינטלקטואלית של החברה הישראלית הוא לא רק ללמד, לא רק להנחיל ולפתח ידע, אלא גם לחנך ולהוביל דרך אחרת.
מאת תאיר קמינר
להתייצב בבקו"ם, בפעם החמישית, להצהיר על סירובי להתגייס בידיעה ששוב אשלח לכלא. נשמע משביז, נכון? אז דווקא הפעם פחות. הסיבה היא שהפעם לא התייצבתי לבדי. הפעם התייצבנו לא אחת, אלא שתיים. התייצבנו יחד!
מאת חיים ברעם
אפשר להוקיע כאן את האהבה העצמית ואובדן תחושת המציאות של האליטות הישראליות, ועשינו זאת פעמים אין-ספור. אבל ים הדמעות לא יציל אותנו ואת הדור הצעיר. גם זעקות של ייאוש כאשר מגיעים מים עד נפש רק גורמות שמחה להמוני הלאומנים המקיפים אותנו.
מאת אלי אמינוב
הריהביליטציה שעשה לו נתניהו אולי לא הפכה את היטלר לציוני אבל העניקה לו לפחות מעמד של פרו-ציוני, כמו אנטישמים רבים אחרים. נתניהו אמנם לא הצליח לקשור את המאבק הפלסטיני לשואה, אך הגל החוזר של דבריו עורר גל טיהורים של מבקרי הציונות במפלגת הלייבור הבריטית בתואנה של אנטישמיות.
מאת תמר עברי ותמר פליישמן
כבר שנים לא שמעתי את האיום שאם לא נסתלק יוענשו הפלסטינים. אבל זה מה שאמר השוטר גרושקו, שכל עוד אנו "כאן" לא תתבצע כל פעילות במחסום, והדגיש שלא תהייה שום העברת גב-אל-גב של חולים, "אף אמבולנס לא יעבור", אמר.