מאת תאיר קמינר
מהות הסרוב היא להגיד אנחנו לא חריגות. המערכת היא החריגה. השיטה, היא לא חוקית, המדיניות המתמשכת של הכיבוש "הזמני" היא לא מקובלת. אבל אנחנו, אנחנו בסך הכל בנות אדם, אזרחיות נורמליות שלא מוכנות להישאר אדישות.

מאת חסיב שחאדה
ימים ספורים לפני יום השנה של הנכְּבָּה, ובצעד להשלטת עקרונותיה על המיעוט לאומי הערבי-פלסטיני במדינה, הורתה שׂרת התרבות והספורט, מירי רגב, למנהל משׂרדה להכין הצעת חוק המחייבת את המוסדות הערביים, שמקבלים מימון מן המשרד או ממפעל הפיס או מהטוטו, להניף את דגלי ישראל במשך יום השנה של הנכְּבָּה.

מאת יוסי ברנע
לאחרונה פורסם הכרך השני של האוטוביוגרפיה של אורי אבנרי – אופטימי. מעבר לסקופים ואנקדוטות יש חומר רב בספר על דרכו הציבורית של אבנרי (גם אם לא מדובר בפרסום ראשוני).

מאת תאיר קמינר
אתה לא מכיר אותי, אבל אני מרגישה שאנחנו ממש קרובים. במשך 20 הימים האחרונים לבשתי את החולצה שלך. זו שהיתה שלך לפחות, כששירתת בצבא האמריקאי. תבין, אני יושבת בכלא הצבאי של הצבא הישראלי. והמדים שלנו, מדי האסירים בכלא הצבאי, נתרמו על ידי המדינה שלך למדינה שלי.

מאת ניצה אמינוב
המתורגמנית לשפת הסימנים אמרה שהוא רק אומר שהוא רוצה הביתה. עו"ד טארק ברגות שייצג אותו, ניסה לומר לתובעת, עוד לפני שהחל הדיון, שתסתכל עליו, על החרש אילם. תשובתה הייתה: "חרש אילם אבל אבנים הוא יודע לזרוק".

מאת חדוה ישכר
יולי 1985 היה רגע היסטורי ממשי, ובה בעת צומת מטפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש פוסט-תעשייתי, רעיונות ניאו-שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים. קריאה פמיניסטית בנסיבות אותו הרגע מעלה שאלות מרתקות

מאת אילן שדה
אבא אבן בחר להצדיק באנגלית אוקספורדית את ה"כיבוש" בעזרת "אושוויץ". אמירה זו משקפת את דפוס המחשבה של העסקנים הציונים: אושוויץ היא התירוץ האולטימטיבי לכל דבר. נתניהו בנאומי השואה המפחידים שלו לא מחדש דבר.

מאת תמר גולדשמיד, איה קניוק וניצה אמינוב
בפני השופט סא"ל מאיר לחן הובאו רביעיות-רביעיות של בני נוער פלסטינים (כמספר המקומות על הספסל), נגררים עם האזיקים על הרגליים והידיים. באולם מורידים אזיקי הידיים.

מאת תאיר קמינר
להתגייס לצבא זו החלטה בעלת משמעות פוליטית. אבל כולם שוכחים (או בוחרים לשכוח) שזו החלטה וגם שוכחים שהיא מאוד פוליטית. ההחלטה לשתף פעולה, לתרום את חלקי, הקטן והשולי או הגדול והמשמעותי למפעל הכיבוש – היא החלטה פוליטית.

מאת אלי אמינוב

בכך שהסירו מתוכניותיהם וממצעיהם את הדרישה לחילוניות, ויתרו על מרכיב אינהרנטי של הדמוקרטיה. כניעה זו לפונדמנטליזם פוגעת פגיעה אנושה בתכנית להקמת מדינה דמוקרטית שוויונית ובלתי גזענית.

מאת שמואל אמיר
מה שמכונה אנטישמיות הוא ברובו מחאה וזעם נגד ישראל הכובשת ומדכאת את הפלסטינים. אם לא ייפסק הכיבוש אין עתיד לישראל.