מאת ח"כ איימן עודה
השתתפתי והייתי עד לכל רגע באירועי אוקטובר 2000 (אל-קודס ואל-אקצא) וכן בכל הימים שבאו אחרי. כתרומה צנועה בכדי לחשוף את הפשעים שקרו שם, במטרה לעודד את המאבק ולמען הזיכרון של הדורות הבאים, אני רוצה להציג בפני קוראי "הגדה השמאלית" את עדותי מאותם הימים, ללא כל עריכה או ריטוש.
מאת יוסי ברנע
כל תלמיד שנה ראשונה למדע המדינה יודע שהעם הינו הריבון, ושהפרלמנט המחוקק הוא גם נציג העם, כלומר בגדר שלוחה של העם. אולם בפועל הפך הפרלמנט לריבון, מה שמעלה, מדי פעם, הצעות לשינוי מערכת היחסים בין האזרחים לפרלמנט.
מאת חיים ברעם
מהיעדר סיבות אמיתיות לחגוג, אין לנו אלא לשמוח בחיים עצמם, בריטואלים שחוזרים על עצמם בכל שנה, באיזו רכות כמעט מוסיקלית הקיימת באוויר, בעיקר בעירנו. חשבון הנפש השנתי הוא, לעומת זאת, מיותר. לא קרה דבר משמעותי לא בעיר ולא במדינה.
מאת גדעון ספירו
נמניתי עם המוני המתרגשים שהזילו דמעה של אושר, לאחר נאומו המעורר השראה של ברק אובמה עם היבחרו לנשיא השחור הראשון בארה"ב. התקוות היו בשמיים. היתה תחושה שאמריקה פותחת עידן חדש, סוציאל דמוקרטי, לא רק במשטרה הפנימי, אלא גם ביחסי החוץ.
מאת חיים ברעם
ביום הראשון אחרי המלחמה התאכלסה בארץ שלווה מוזרה, ואפילו ציוצי הציפורים נעלמו לזמן בלתי ידוע. איש לא הכריז על הפסקת אש, אבל כל הניצולים ידעו שהסוף הגיע חרף העובדה שאיש מהם לא הצליח לפענח את טיבו. בבתים ששרדו הצטופפו בני אדם, בלי חשמל ובלי אוכל.
מאת גדעון עשת
איך זה שממשלה שמדי פעם גונבת מפלסטין את כספי המסים של פלסטין, לפתע מתעוררת לפעול למען פלסטינים? כשנוברים בסיפור מתברר שהמוטיבציה מאחורי הסיפור היא… הקטנת הגירעון.
מאת אורן שלמה
בשונה מתחום התכנון המרחבי וניהול הקרקע, מאז שנות ה-2000 בערך ניכרים תהליכים של מעורבות גוברת של מנגנוני המדינה והעירייה בתחומי אספקת שירותים אחרים בירושלים המזרחית.
מאת גדעון ספירו
השימוש המניפולטיבי במונח הטעון "טיהור אתני" שעשה ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהקשר של פינוי מתנחלים מהגדה, כבר מכה בו ויכה בו, כנדרש ממי שעושה שימוש שקרי במושגים מעוררי זיכרונות היסטוריים.
מאת עפרה ישועה-ליית
מזמן לא נתקלנו באיש שרצח את הוריו וביקש רחמים כי הוא יתום. אבל אין יום שבו לא תשמע ישראלי מתלונן על "התדמית הגרועה" של מדינתו בתקשורת הבינלאומית, בלי להיות מוטרד כלל מכך שה"תדמית" היא צילום מצב שיצרה המדינה היקרה במו ידיה חסרות הרחמים והתבונה.
מאת שמואל אמיר
הדרך האחת להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית באופן בלתי ניתן לערעור היא פשוטה: נגרש מכאן את הפלסטינים. אזי לא יישאר את מי להפלות, לקפח ולשלול את זכויותיו. נישאר בגפנו ונהיה דמוקרטים כלבבנו כלפי עצמנו.
מאת ראובן רובינק
למושל הצבאי יש דאגות אחרות… איך להיפטר מהם. לכך יש שיטות שונות. ועיקרו של דבר – להמאיס עליהם את החיים, כך שניפטר מהם ויעזבו "מרצונם החופשי". תוך כדי כך העוולות נשפכות כמו משק מחורר. הנרדפים חסרי ישע וללא הגנה.
