מאת חיים ברעם

אליהו הנביא לא בא. זה היה ליל הסדר הרביעי ברציפות שבו הייתי מודע להיעדרותו. לא היו לי הרבה אשליות. בני משפחתי התייחסו בציניות רבה לפולחן אליהו הנביא ולא הבינו מדוע אבי ואימי פינו לו כיסא מכובד ליד השולחן.

מאת אבשלום קווה

וכך כשהוא מדושן עונג משמחת החג השורה על הכול נקלע כרפסנו לצומת פת לשיחה עם ידידו משכבר הימים, מר שוקי מר-אל. על פי מקורות זרים אותו מר-אל הינו התגלמות אנושית של האל הטוב במרומים

מאת חיים ברעם

במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי.

מאת אבשלום קווה

מרצים בכירים ממכון "שלם" ומערוץ הקניות הציגו שורה של הוכחות חותכות שהשמאל אשם בהקמת הדייק שהביא לנפילת מצדה, בחיזוק החיידקים העמידים בפני אנטיביוטיקה וכמובן במשבר הדיור, הגיור, השרשור והמירמור.

מאת חיים ברעם

אחרי השלג המתון יחסית השתררה בעירנו תחושת אכזבה, שמלווה את חובבי הכדורגל שבינינו אחרי תוצאת תיקו אפס בכדורגל. מהתגובות למדתי, שיש הרבה חובבי שלג בעיר, בעיקר תלמידים שמקווים שעוד יום לימודים יבוטל.

מאת חיים ברעם

בקצה אולם התפילה של הקרלינאים ישב תמיד איש, שנראה זקן מאוד בזכות זקנו הלבן העבות והקמטים הרבים על פניו. הוא לא היה רב ולא גבאי, אלא רק מתפלל מן השורה, אבל הצטייר בעינינו כדמות של קדוש.

אבשלום קווה

הד"ר בלם את המכונית, פתח את הדלת ויצא החוצה כולו עזוז ותזזית ונכון לשלוף את מיטב הקריאות כ"כיפק היי" ו"תנו לצה"ל לנצח". ברם, משהבחין כי מדובר ביצורים זרים לו לחלוטין בלבושם, בציודם, בשפתם כשחלקם ישוב על סוסים, שב לכלי הרכב, התניע ומיהר לביתו.

מאת חיים ברעם
האם החלומות נועדו להגן עלינו בפני המציאות? אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה הזאת. דווקא ההזיות והחלומות בהקיץ, כאשר ההכרה מפקחת איכשהו על התרחישים, מספקים לנו לעתים קצת נוחם ועידוד.