מאת חיים ברעם
לעתים תוקפת אותנו תחושת ריקנות מהולה בחשש אחרי החגים. לפתע נפרשת לה שנת חולין ועימה האתגרים הקשים, הקיומיים ממש, של החיים בארץ. מה יקרה במהלך השנה?

מאת חיים ברעם

הפיכה לא תועיל ותספק רק הנאה רגעית לשונאי נתניהו; מהפכה עדיין רחוקה מאיתנו. מסקנות של ייאוש לא יובילו אותנו לשום מקום. המאבק עצמו, מתוגבר במצע מתקדם לשינוי, עדיף על כניעה משפילה לעשירים ולנציגיהם בכנסת.

מאת עודד גולדרייך

אפקט דה-פוליטי נוסף נוצר על ידי הפוקוס על זהותו של הדובר. אספקט זה מתחבר ל"פוליטיקה של זהויות" אשר מדגישה את הזהות של הדוברים על חשבון תוכן דבריהם.

מאת אילן שדה
השמאל הציוני נמצא בפשיטת רגל. לוגית, אין דבר כזה "שמאל ציוני". לכן צריך שמאל רדיקלי שאינו ציוני. לכן צריך מרצ חד״ש.

מאת חיים ברעם

אם ראש הממשלה יסתבך בקורי העכביש שהוא עצמו טווה וישלם את מחיר הנהנתנות והשחיתות, ניאלץ להילחם באותו הלהט נגד ממשיכו. היכן דן מרידור, מיקי איתן ובני בגין? הם ספונים בביתם, רוטנים נגד המציאות ואינם נוקטים אצבע לשנות אותה.

מאת חיים ברעם
עלינו להחליט באורח מיידי: האם אנחנו משתייכים לעם הזה בטוב וברע, או מתנכרים לכל דבר ישראלי. הרי ברור לחלוטין שכל אסון הפוקד את בני עמנו (כולל הממשלה הנוראית הזאת) שייך לנו ומשפיע גם עלינו. אחרת, אין טעם להשתתף בחיים הפוליטיים והציבוריים כאן.

מאת חיים ברעם
הגיע הזמן שנפסיק את הגישה הקרתנית לפוליטיקה העולמית. ג'רמי קורבין, שהיה קרוב מאוד להפיל את שלטון הניאו-ליברלים בבריטניה, הוא איש כלבבי. הוא לייבור אמיתי, לא טוני בלייר ולא שמעון פרס, הסוסים הטרויאניים של המרכז הלאומני בשמאל.

מאת ישראל פוטרמן
משבר ההנהגה בשמאל הציוני הוא משבר הדרך, נגמר להם הסוס. כבר לא ניתן לשחק ציונות וליברליזם, את "היהודית והדמוקרטית", את "טוהר הנשק", וכו'. נשארנו עם הקולוניאליזם הגס, הכובש והמדכא כלומר עם הציונות הערומה – ימין נטו.

מאת חיים ברעם
נתניהו מסרב להבין שגרמניה ובריטניה יותר חשובות לטראמפ מאשר ישראל. עברו הימים שהבית הלבן הכתיב למדינות אירופה את מדיניות החוץ שלהן. דווקא בנושא ירושלים היה תיאום בין כל מדינות המערב ודעה משותפת שאסור לתת יד לסיפוח משעבד של הערבים במזרח העיר.

מאת גדעון עשת
כמו כל הטבת מס גם זו נותנת כסף למי שמשלם מס בלבד. כמחצית מתושבי המדינה העובדים אינם משלמים מס (הכנסתם נמוכה מהסף שממנו משלמים מס הכנסה), משמעות המהלך – אם תאשר אותו הכנסת – היא שאותה מחצית לא תיהנה ממנה.

מאת גדעון ספירו
במלאת 50 שנה לכיבוש, פרסם השירות הבולאי שורה של בולי מזכרת בצירוף דפי מידע (ירושלים, הגולן, הבקעה והגדה), שבינם לבין האמת ההיסטורית אין ולא כלום. הטקסט הוא תעמולה ממשלתית פרימיטיבית.