
מאת ראובן רובינק
למושל הצבאי יש דאגות אחרות… איך להיפטר מהם. לכך יש שיטות שונות. ועיקרו של דבר – להמאיס עליהם את החיים, כך שניפטר מהם ויעזבו "מרצונם החופשי". תוך כדי כך העוולות נשפכות כמו משק מחורר. הנרדפים חסרי ישע וללא הגנה.
מאת ראובן רובינק
למושל הצבאי יש דאגות אחרות… איך להיפטר מהם. לכך יש שיטות שונות. ועיקרו של דבר – להמאיס עליהם את החיים, כך שניפטר מהם ויעזבו "מרצונם החופשי". תוך כדי כך העוולות נשפכות כמו משק מחורר. הנרדפים חסרי ישע וללא הגנה.
מאת יוסי ברנע
מתברר כי האזרחות בישראל היא ישראלית וכי האידיאולוגיה בשמה היא דורשת את זכות ההגדרה הלאומית היא ציונית. היש עוד מדינה שהאזרחות הלאום והאידיאולוגיה הלאומית שונים בשמם ובמהותם?
מאת גדעון ספירו
ש בליבי שנאה עזה לאויבי הדמוקרטיה, שביניהם אני מונה את המתנחלים, את הפאשיסטים, הגזענים, ואחרים כמותם. זאת לא שנאת חינם, אלא שנאה תבונית, רציונאלית, מגובה בהשקפת עולם הומניסטית, דמוקרטית – שהיא המתכון להצלת הבית השלישי מחורבן.
מאת יהודית אופנהיימר
עליית המדרגה של פעולותיה החד צדדיות של ישראל בירושלים המזרחית ניכרת כמעט בכל תחום ושותפים לה כל זרועות השלטון. כדי להבין לאן חותרים הדברים ראוי להעיף מבט על השלטים שהציבה לאחרונה רשות הטבע והגנים בנקודות תצפית בתוך ומסביב לאגן ההיסטורי.
מאת איתן קלינסקי
רוגל אלפר, לפני שפונים לתאופיק בדבר הקמת מפלגה ישראלית, אנחנו חייבים לצאת ביוזמה של הכלת הכאב העז על הרס מאות כפרים פלשתינאים ועקירת תושבים מבתיהם בגירוש ובמנוסה, כשם שאנו רוצים שיכילו ויחושו את כאב הטבח הנורא שפקד את עמנו.
מאת יוסי ברנע
ראוי לומר לחוקרי מדע המדינה אבנרי ושטרנהל: "טלו קורה מעיינכם", בטרם תבקרו את הימין הציוני. עימדו על הנזק הרב שגרמה לישראל התרבות הפוליטית אותה עיצבה תנועת העבודה, שמעולם לא הייתה דמוקרטיה ליברלית ולא אפשרה צמיחת לאום אזרחי.
מאת אלי אמינוב
לה שדחפו למינוי אלוף משנה קרים לרב הצבאי הראשי מקווים שהוא יתרום לשיפור מנגנון הקלגסות של צבא הכיבוש, ימנע מצבים של דיסוננס קוגניטיבי אצל צעירים המתגייסים בחדווה ליחידות המובחרות, ויפסיק את ההצגות המתקיימות עדיין של חקירות עצמיות של פשעי מלחמה.
אילנה הירסטון-לוטן
להערכתי, "שוברים שתיקה" דווקא משרתים, שלא מרצונם, את מכונת התעמולה של מדינת ישראל. אמנם הצנזור הצבאי מתרעם על מעשיהם, אך זה רק תורם לאצטלה החתרנית של הארגון. הם כלי שרת בשימור האוקסימורון של המדינה היהודית הכובשת, הדמוקרטית-ליברלית.
מאת חיים ברעם:
הנקמה בסוף השבוע הייתה אכזרית. תומכי לייבור מסורתיים בניוקאסל, סנדרלנד, לידס וברדפורד הצביעו נגד מפלגתם ונגד הזרים. ההסתה האנטי-איסלמית ועצם נוכחותם של מוסלמים רבים בערי השדה משכה בוחרים ממעמד העובדים להצביע בעד עזיבת האיחוד האירופי.
מאת חיים ברעם
שני הרמטכ"לים לשעבר השנויים במחלוקת, אהוד ברק ובוגי יעלון פתחו בשבוע שעבר פה גדול על עמיתם לשעבר, ביבי נתניהו, וכל השוכחים והמשכיחים הריעו להם בכל כלי התקשורת, למעט "ישראל היום". הזקָן של ברק איננו רלבנטי לשום דבר ועניין, אבל ההתפעלות מהשחצנות שלו היא מקוממת.
מאת שרון שחף
לא מדובר באסופה אקראית של נתונים. כך נראה סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת הימין: ההתנחלויות מעל הכל – מעל ביטחון אזרחי ישראל, מעל מיגון לתושבי עוטף עזה, מעל חיזוק הפריפריה, מעל חינוך בתחומי הקו הירוק.