מאת יוסי ברנע
ישראל מאז הקמתה הייתה סוג של אתנוקרטיה שהתחפשה למה שאיננה. לעומתה צידדו הכנענים בהפיכתה לרפובליקה של כל אזרחיה בעלת לאום אזרחי הפתוח לכלל. זו סוגיה מרכזית ביותר בתרומת הכנענים לתרבות ולמחשבה הפוליטית, שחוקרים כמו אוחנה או אריאלי לפניו, התעלמו ממנה.
ציונות
הכנעניות המדומיינת של פרופ' דוד אוחנה
מעורב ירושלמי
מאת חיים ברעם
בעירנו חיים רבים וטובים שהם ממוצא מעורב, אבל אין להם נוכחות מובהקת בזירה הציבורית בתור שכאלה. באורח טבעי הם מתייחסים אל מוצאם כאל מקרה פרטי, וקשה לראות אותם עולים על מתרסים למען צד זה או אחר. פעם חלמתי שאנחנו נהיה גורם מגשר בין העדות השונות וגם בין יהודים לערבים.
הר הבית בידינו
מאת ראובן קמינר
מצאלחה טועה טעות חמורה כשהוא רץ לבסס את הטיעון הישראלי תוך כדי התעלמות חמורה מהצד הפוליטי. ישראל מפעילה במזרח ירושלים כיבוש אכזרי. אפשר כמובן לבקר ניסוח היסטורי זה או אחר בשם האמת ההיסטורית הצרופה. אבל מוזר לכתוב מאמר שלם המצדיק את הקייס של הכובש.
סמרטוט אדום: השונא במרומים
מאת גדעון ספירו
אלוהים הוא אחד ההמצאות המתוחכמות ביותר שיצרו מספר בני אדם, בעלי חוש הומור מקברי. מאז שיצרו אותו, הצליחו לשטוף את האנושות באגדה על כוחו הבלתי מוגבל, על היותו יוצר היקום ובורא בני האדם.
ארבע הארות על חייו ומותו של שמעון פרס
מאת גדעון עשת
פרס היה איש ימין. רק ימין. ניתוח קצר של "הסכמי אוסלו" – המעשה הלכאורה שמאלי שלו – מלמד שזה בדיוק מתכון ימני. מה יש שם? התנתקות ישראל מניהול חייהם "האזרחיים" של מרבית תושבי פלסטין. והמשך טרטורם בכל תחומי חייהם מנימוקי ביטחון תוך שימוש בקרקע הריבון – כמה שזה מפתיע – רק למען יהודים.
חדלו לכם מן הסקרים
מאת חיים ברעם
במשך ארבעה ימים רצופים סערה השלולית, הצפרדעים השתוללו כאחוזי אמוק, והשקנאים צפו מלמעלה, מצפים בסבלנות לטרפם. מינה צמח בישרה לנו שיאיר לפיד עוקף את בנימין נתניהו במספר המנדטים ואילו בוז'י הרצוג והרשימה הציונית שלו נדחקו לשוליים.
מדינה יהודית ודמוקרטית – לחיות עם דיכוי המיעוט ולהרגיש טוב
מאת שמואל אמיר
הדרך האחת להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית באופן בלתי ניתן לערעור היא פשוטה: נגרש מכאן את הפלסטינים. אזי לא יישאר את מי להפלות, לקפח ולשלול את זכויותיו. נישאר בגפנו ונהיה דמוקרטים כלבבנו כלפי עצמנו.
נבחרת ישראל ודילמות האוהדים הערבים
מאת תמיר שורק
התמיכה בנבחרת ישראל מעידה שאמנם, בפני האזרחים הערבים נקרתה הזדמנות יוצאת דופן להזדהות עם סמל לאומי ישראלי, אך למותר לציין כי הזדהות זו רחוקה מלהיות נטולת בעיות ועכבות.
הבעיה מתחילה מאז הקמת המדינה / תשובה לגדי טאוב
מאת יוסי ברנע
טאוב טועה טעות קשה כשלקראת סוף מאמרו הוא מציין ש"בפועל, הדרך היחידה להפוך את ישראל ללא יהודית היא לבטל את המשטר הדמוקרטי". אולם אם ישראל תהיה מדינת לאום אזרחי ישראלי של כלל אזרחיה ודאי תהיה דמוקרטית וליברלית יותר ממה שהיא כיום. אבל זו אופציה שטאוב כלל אינו מהרהר עליה.
החזרה לזהות הלאומית בקרב אוהדי הפועל תל-אביב
מאת דניאל רגב
אמנם האקלים הא-לאומי והאנטי-לאומי שלט ביציעים מאז תחילת שנות האלפיים, אך נראה שכיום מתרחש תהליך הפוך שבו מתחזק קולם של המתנגדים לעמדה המתגרשת מלאומיות.
סמרטוט אדום: עם בכיעורו, הכחשת שואה ונכבה, הציונות של עוזי ומכתב בעניין זילות בית המשפט
מאת גדעון ספירו
מעצמות עולמיות כרוסיה וארה"ב מלבות את הסכסוך. כל אחת מתייצבת לצד אחד מהכוחות הלוחמים, ותורמות את חלקן לקטל הנורא. ההפצצות, שאמורות להיות ממוקדות ליעדים צבאיים בשל הטכנולוגיה המתקדמת, פוגעות שוב ושוב באוכלוסייה אזרחית – בדומה לצוק איתן, רק במספרים הרבה יותר גבוהים.