מאת קלמן אלטמן

הפרשנית הפוליטית, נעמי קליין כותבת, שעצם הוויכוח על שינוי האקלים הוא לא פחות מ"איום חמור לקפיטליזם". חברות הנפט הגדולות, שהן הגורם הדומיננטי בהכתבת מדיניות החוץ האמריקאית, מחזיקות כנראה בדעה דומה.

מאת גדעון עשת

לפני כמה ימים, לפני משחק כדוריד, העניקה מכבי ראשון לציון תעודת הוקרה לח"כ בנימין בן אליעזר (עבודה) על שסייע בהשגת תרומות לקבוצה. בתגובה דרשה שרת התרבות והספורט מההתאחדות לספורט לפעול בתקיפות נגד הקבוצה. יושב ראש מפלגת הבית היהודי, אביגדור ליברמן, דרש מהקבוצה לשחק כדוריד בליגה של עיראק – ארץ הולדתו של בן אליעזר. נראה לכם?

מאת אלי אמינוב

כיום, ברור לחלוטין שאחת הסיבות המניעות את ישראל לצאת מפעם לפעם למלחמה בעזה, היא הצורך של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות לנסות את כלי הנשק החדשים במרחב מאוכלס כשטח אש, כדי שתוצאות הניסויים יקבלו גם הערכה מספרית אמיתית ולא משוערת.

מאת אילנה הירסטון-לוטן

הנה שוב ארה"ב לוקחת על עצמה "עמדת מנהיגות" במלחמה נגד ווירוס האבולה. זאת אחרי שהעולם "החופשי", ובראש המחנה ארה"ב, התעלם במשך חודשים מאזהרות ארגוני הסיוע שדיווחו על המגיפה המתהווה. זאת אחרי שקוצר הראיה של המשנה הכלכלית האמריקאית הביא את כלכלת העולם לקריסה, והוציא את הקרביים מרשתות הגנה של מערכות בריאות ציבור ברחבי העולם, כולל באפריקה.

מאת מיכל רוזן

אדם, ניצול רצח העם מדרפור, חי בישראל זה תשע שנים. עתה משזומן לחולות, הרגיש שאינו יכול לעמוד עוד בחזרה אל הכלא. משהוצע לו לעזוב את הארץ, הסכים לעזוב לכל מדינה שאינה סודאן. אך התור לעוזבים "מרצון" ארוך ורשות ההגירה לא מאפשרת לעומדים בתור להמשיך בחייהם.

מאת גדעון ספירו

נאומו של ראש ממשלת ישראל באו"ם (29 בספטמבר 2014), היה נאום תעמולה שגרתי. נאום תעמולה ראוי לשמו יכיל מנה גדושה של שקרים, הולכת שולל והונאות מהולים בעובדות נכונות והתמהיל נועד לכבוש את לב הקהל. כל ערוצי הטלוויזיה ומרבית תחנות הרדיו העבירו את הנאום בשידור חי.

גדעון ספירו

יוטה ויורגן הם החלום הרטוב של מנגנוני התעמולה הישראלית. אנשים בעלי תודעה דמוקרטית וליברלית, תומכים בישראל, ומשתתפים בהפגנות למענה. ואז הם רואים את ההפגנות בישראל עם הצעקות "מוות לערבים", ו"נשים יהודיות ליהודים בלבד", ושואלים עצמם: הזו ישראל שאנו תומכים בה?

מאת חיים ברעם

מעשי השחיתות האמיתיים או המדומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפים ועולים שוב, הדוקטרינה המדינית שלו התנפצה לגמרי, ועדיין עלובי הנפש מהמרכז הלאומני סבורים, שאין לו תחליף. כך הפכה הפוליטיקה הישראלית לפתטית.

מאת גדעון עשת

כלכלת ישראל מעולם לא עמדה בנטל הצבאי. ישראל היא "מקרה סעד" ביטחוני מיום הקמתה. תמיד היה והווה "סיוע ביטחוני" – בעיקר אמריקאי – שהקל מאוד על הנטל הזה. ואין זה רלוונטי כלל אם הסיוע נשא כותרת ביטחונית או כלכלית. לכסף לא היה ריח.

מאת שמואל אמיר

שלום עושים עם אויבים. ישראל יודעת זאת, אך היא גם יודעת ששלום אמיתי כרוך ביציאה מן השטחים הכבושים. לכן היא מציגה את החמאס כ"ארגון רצחני" שאינו מוכן לעשות שלום.

מאת שמואל אמיר
בינתיים אי אפשר לסכם את המלחמה בעזה. הפסקת האש הופסקה והתותחים רועמים. אך אין ספק שעצם הנסיגה של צה"ל הייתה ניצחון של הפלסטינים. הגנרלים הסבירו, אמנם בקול ענות חלשה, שאינם יכולים לכבוש את העיר עזה, כי כיבוש כזה יעלה במותם של מאות ואלפים חיילים.