מאת חיים ברעם
התהליך המואץ של הצהבה הפוקד את התקשורת שלנו הוא חדש יחסית, תוצאה ברורה וחד-משמעית מהאמריקניזציה ומההשטחה של רמת הדיון ברוב הנושאים. זוהי תופעה מרתקת, כיוון שבעבר עסקו רוב העיתונים בנושאים פוליטיים ואפילו רעיוניים, ולא היו שטופים בפסיכולוגיה בגרוש שחלחלה לכל חלקה טובה בתקשורת.
מאת חיים ברעם
הכוחות שאינם זקוקים לשינוי חברתי כלשהו אינם מסוגלים למאבק כוחני נגד הממסד של ההון והשלטון. הכורח להשיג שלום בר-קיימא ולהגיע לשוויוניות מתקבלת על הדעת בשכר ובחלוקת ההון נובע מאותן בעיות קיומיות ומאותה אידיאולוגיה.
מאת חיים ברעם
מעשי השחיתות האמיתיים או המדומים של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפים ועולים שוב, הדוקטרינה המדינית שלו התנפצה לגמרי, ועדיין עלובי הנפש מהמרכז הלאומני סבורים, שאין לו תחליף. כך הפכה הפוליטיקה הישראלית לפתטית.
מאת גדעון עשת
כלכלת ישראל מעולם לא עמדה בנטל הצבאי. ישראל היא "מקרה סעד" ביטחוני מיום הקמתה. תמיד היה והווה "סיוע ביטחוני" – בעיקר אמריקאי – שהקל מאוד על הנטל הזה. ואין זה רלוונטי כלל אם הסיוע נשא כותרת ביטחונית או כלכלית. לכסף לא היה ריח.
מאת אפרים דוידי
כעת אפשר לומר בוודאות כי לאחר שהסתיים "צוק איתן", מערכת הביטחון תדרוש סכום גדול יותר, גם לחיזוק תקציבה השוטף השנה וגם לחיזוק תקציבה ב-2015. כמה היא תבקש? בינתיים דנים.
מאת גדעון עשת
מה דינו של מי שכלל לא הורשע בפשע? האם מגיע לו עונש מוות? ומה, אם כבר, דינו של מי שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום? ומה על מי שאינו חשוד כלל בעבירה ואפילו נחשב לגיבור?
מאת יונתן אנסון
לא מדובר כאן רק באוזלת יד פוליטית, חוסר נכונות לבלום. כולם יודעים מה צריך לעשות. יש כאן תהליך עקבי בו כל מי שאינו "משלנו" יהא הוא פלסטיני, מבקש מקלט, או סתם אוהד הפועל תל אביב, הופך להיות השטן בהתגלמותו, וראוי לנו לבחון את הסיבות והנסיבות לתהליך זה.
מאת גדעון עשת
מי שמאמין ב"שוק חופשי" ימצא את עצמו, כרגיל, בשוק מותגי – של בעלי הכוח הכלכלי. הצרכן אינו די נבון להתרחק ממותגים ומשלם על כך ביוקר. כמה ביוקר? בממוצע, מצאו החוקרים, 25% יותר.
מאת חיים ברעם
אין לנו סיבה להילחם נגד עצם קיומה של תעשיית ספרים דיגיטאליים. כוחות מתקדמים בעם חייבים לאלץ את הממשלה להוריד מחירים, לסבסד סופרים, לממן הוצאות ספרים עצמאיות ובלתי תלויות, ולראות בכל הספרים (לפחות בשפה העברית) משום אוצר תרבותי לאומי שאסור לגעת בו לרעה.
מאת אהוד שם טוב
אין ספק שהוועידה מקדמת שלום של האליטה הישראלית-אמריקאית-פלסטינית, של שתי מדינות לשני עמים, ללא עיסוק בכיבוש (כלשהו), לעוולות (כלשהן) או לאחריות (של מישהו על משהו), הרי חלק ממכובדי הוועידה, במציאות ומקום אחרים היו נחשבים לפושעי מלחמה.
מאת גדעון עשת
אם כך מצווה "תורת הכלכלה", יש לעשות את מה שמתבקש, הלא כן? והתשובה היא: שאין תורה, ואין מצווה ואל תתנו ללפיד להוביל אתכם אל החושך הפנסיוני שהוא רוקח. כמו כל החלטה כלכלית גם ההחלטה הזו היא שאלה של עדיפות.
