מאת אורי וולטמן
אחת העמדות הקיימות בחוגי שמאל מסוימים, היא שבין המהפכה הרוסית לבין המהפכה הקובנית פעורה תהום. בעוד הראשונה הונהגה בידי לנין, מנהיג מרקסיסטי בעל הכרה, הרי שהאחרונה הונהגה בידי לוחמי גרילה הרפתקנים, אשר לגמרי בטעות מצאו עצמם, מכורח הנסיבות, נאלצים לפרק את הקפיטליזם ולבנות כלכלה סוציאליסטית. אבקש להראות שלעמדה זו אין בסיס.
מאת חסיב שחאדה
רבי יצחק נפחא אמר: ‘"אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, יגעתי ומצאתי תאמין". חיפושי האישי אחר כתבי-יד שומרוניים בירושלים העתיקה, לפני מספר שנים, עדיין טרי בזכרוני. תחילה שלושה כתבי-יד כאלה היו ידועים, אך עבודת "הבילוש" הובילה לגילוים ואיתורם של שלושה עשר כתבי-יד נוספים.
מאת אמירה גלבלום
זהו ספר חדש על סיפורן של שתי נשים. אניטה אוגספורג (Anita Augspurg, 1943-1857) ולידה גוסטבה היימן (Lida Gustava Heymann, 1943-1868) החלו את פעילותן במאבק לשוויון זכויות לנשים בגרמניה, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה אימצו את הפציפיזם – כאחד ממאפייני האישה, לשיטתן – כיסוד מרכזי בהשקפת עולמן.
מאת הרב אליהו קאופמן
באמצע דצמבר הקר של 2013 הלך לעולמו – ובשיבה טובה, אחד מהקומוניסטים השורשיים האחרונים , החבר עוזי בורשטיין. בן 92 היה האיש במותו. הרבה עוד ייכתב על האיש , ואולי גם ע"י כותב שורות אלה אבל כרגע אני חפץ להדגיש נקודה אחת באיש הזה , שצריכה להיות מורה דרך לכל איש שלום באשר הוא.
מאת חיים ברעם
כל זמן שמקללים אותי אני לפחות ממלא את תפקידי בעירנו כעוכר השלווה. כל זה לא גורם לי להשלים עם הטענות החלולות של אנשים כמוהו, ורק מעצים את הכורח להתמודד עם ההסכמה הכללית, לנסות לקעקע אותה, לשכנע קוראים לחפש נתיב אחר לחיים כאן.
מאת ראובן קמינר
הצעתו של פרופ' שלמה אבינרי ואחרים לארגן מחדש את הביקורים של בני נוער מישראל במחנות ההשמדה באירופה ולפתוח אותם בביקור בגרמניה היא לכאורה הגיונית וסבירה. נשאלת השאלה מדוע צץ הרעיון הזה רק עכשיו אחרי שנים רבות של טיולים בפולין לבדה?
מאת עפרה ישועה-ליית
אחרי ארבעים ואחת שנות גלות חזר פאוזי אל אסמר הביתה, ללוד, בארון מתים. בטקס מרשים בכנסית סנט ג'ורג' יכלו קרובים, ידידים ומתאבלים מהקהילה להציץ פעם אחרונה בפניו של העתונאי, החוקר, והמשורר ברוך הכישרון, האיש החכם והנעים, שהיה אהוב כל כך על כל מי שזכה לקרוא לו חבר.
מאת גדעון ספירו
תפורק פסגות ויוחזרו ילדיה לישראל. הורים שיסרבו, יש לבדוק את מסוגלותם ההורית על ידי שרותי הרווחה, כפי שעושים עם כל הורה שמשחק בגורל ילדיו או מתעלל בהם.
מאת חיים ברעם
אחרי עשרות שנים בארץ דבק ביאיר שמץ של פטריוטיזם ישראלי, אולי בשל ליאת, בת הקיבוץ המאוחד שנשא לאישה. אבל הוא נשאר ספקן. זו הייתה מידה של אופי ולא רק אידיאולוגיה. לכן אולי חברותו עם יואב שרדה איכשהו.
מאת חיים ברעם
באשמתו הישירה של נפתלי בנט ביליתי את ראש השנה בקריאת חומר על הנרי קיסינג'ר. לא שהתגעגעתי לבן העוולה הישיש, שאשם ברציחתם של מאות אלפי בני אדם. לעומת קיסינג'ר בשאר אסד הוא כמעט יו"ר ועדת השירותים החברתיים של הפרלמנט הנורווגי.
מאת גדעון ספירו
ביום כיפור הקרוב מציינת ישראל 40 שנים למלחמת יום הכיפורים. מרבית התקשורת עוסקת בצד הסנטימנטלי של המלחמה, כמו מפגשי לוחמים שלא ראו אחד את השני או סיפורי גבורה, אבל מעט מאד חשבון נפש, שביום כיפור אמור להיות מרכיב עיקרי. מה שלא ייאמר בתקשורת הממוסדת, אומר כאן: מלחמת יום הכיפורים הייתה מיותרת.
