מאת חיים ברעם

במהלך טיול צהריים ארוך ונינוח ברחוב המלך ג'ורג' עמדתי לרגע ליד בית המרקחת החדש יחסית ונזכרתי בלוח המודעות הענקי שניצב שם בילדותי.

מאת חיים ברעם

אחרי השלג המתון יחסית השתררה בעירנו תחושת אכזבה, שמלווה את חובבי הכדורגל שבינינו אחרי תוצאת תיקו אפס בכדורגל. מהתגובות למדתי, שיש הרבה חובבי שלג בעיר, בעיקר תלמידים שמקווים שעוד יום לימודים יבוטל.

מאת עודד גולדרייך

מאת חיים ברעם

כמה מאיתנו בשמאל רואים בניסיון להדיר את האזרחים הערבים מהכנסת את הסכנה הגדולה ביותר לקיום המדינה. ההדרה תגרום להתקוממות, היא תהרוס את סיכויי הציבור האנטי פשיסטי להגיע לעמדות שלטוניות ותלבה זעם אדיר ומוצדק כלפי ישראל שיביא גם לחרם טוטאלי על כולנו.

מאת איתן קלינסקי

בימים אלו של לאומנות גואה המשסה עם בעם חסר לי קולו הצלול של אלכסנדר פן, חסר לי נאומו של הפועל נגד מבצע צבאי, שמהר מאד הופך למלחמה ולמציאות מדממת. חסרה לי עוצמת שירו – "תִּדְבְּקוּ אָח בְּאָח וְכַוְּנוּ אֶת הַתּוֹתָח בִּדְמָמָה אֶל מוּל פְּנֵי-הַמִּלְחָמָה.. וְהִלָּחֲמוּ בְּעַד הַנֶּגֶד!".

מאת אילן שדה

70 שנה שהקטר הציוני עושה שימוש ציני באנרגיות כבשני אושוויץ. החיבור בין אושוויץ לציונות היה רעיון מבריק של עסקן ציוני בארה"ב – הרב אבא הלל סילבר. סילבר, שהבין היטב בפוליטיקה ויחסי צבור, זיהה שזה חיבור מנצח, והפציר בבן גוריון לאמץ אסטרטגיה זו.

מאת חיים ברעם

הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים היו ריקים, לא היו בכלל הולכי רגל, ואף הבתים הפיצו ניחוח של עזובה מוחלטת.

מאת אלי אמינוב

הודי מרוקו ועירק היו הקהילות הגדולות בהן ראתה התנועה הציונית "חומר" מתאים למילוי מקומם של הפועלים והפלחים הפלסטינים שנושלו. נביא כאן בקצרה את תולדותיה של העברת יהודי עירק למדינה הציונית הצעירה, באשר היא משקפת בבהירות ובתמציתיות את אופייה הקולוניאלי של הציונות.

מאת חיים ברעם

נעם עמד בעין הסערה בהפגנות, לאו דווקא כדי לשלהב אלא על מנת לרסן, להכניס את הזעם לתוך מסגרות של התנהגות מקובלת במדינה דמוקרטית, לשמור על צלם האדם. הוא היה ההומניסט בהא הידיעה, לא רק בדעותיו אלא גם בהליכותיו.

מאת סאלי אן פרידלנד

הגעתי ארצה לפני 38 שנים. ראיתי עצמי חלק מהחברה הישראלית, ימנית בהשקפתי הפוליטית. בשנה האחרונה אני עוברת תהליך של שינוי שתחילתו בארץ מולדתי, דרום אפריקה, והמשכו בישראל. לצערי, אני מוצאת יותר ויותר סימנים דומים.

מאת חיים ברעם

שר הביטחון משה בוגי יעלון נחשב עתה לכמעט מנודה בבירת ארצות הברית. כל משקיף מדיני בעולם היה מגיע לאותה מסקנה: כוונותיו של יעלון אינן ברורות, ויש להניח שהוא היה רוצה להתקבל בסבר פנים יפות בוושינגטון, אבל באורח אובייקטיבי הוא גרם לנזק ענקי למדינה.