מאת חיים ברעם
ביום שישי נפלא של תחילת ספטמבר מצאתי את עצמי בחצר של הכנסייה הסקוטית, ליד הסינמטק של עירנו. שני חברים שלנו קיימו שם את מסיבת החתונה שלהם, הדגל האדום של קטמון התנוסס מעל כולנו והזכיר לנו את זהותם העמוקה של בעלי השמחה.

מאת חיים ברעם
חבריי בשפלה (והם הולכים ומתרבים) סבורים שלא ניתן לחיות בעירנו המתחרדת. אני חולק עליהם. בשכונה שלנו גרים חרדים, חלקם מארצות הברית, ואין לי שום תחושה שהם מונעים ממני אוויר לנשימה.

מאת יהודית אופנהיימר
עליית המדרגה של פעולותיה החד צדדיות של ישראל בירושלים המזרחית ניכרת כמעט בכל תחום ושותפים לה כל זרועות השלטון. כדי להבין לאן חותרים הדברים ראוי להעיף מבט על השלטים שהציבה לאחרונה רשות הטבע והגנים בנקודות תצפית בתוך ומסביב לאגן ההיסטורי.

מאת חיים ברעם
מאז שנטבע הפסוק "על קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים" לא הפסיק קמצא לחגוג. שמו המוזר נחרת בתולדות העיר, והוא האמין שבדורות הבאים יימצאו כאלה שידברו בזכותו. קרובו בר-קמצא כבר מת מזמן, ורק מעטים מאוד התגעגעו אליו.

מאת חיים ברעם
אחרי שלוש שנים בתל-אביב החליט רמי לחזור לעירנו. הוריו כבר נפטרו והשאירו לו דירה קטנה בקטמון הישנה. רמי תמיד התגעגע לקטמון אבל ידע היטב שסביבתו החברתית נעלמה מהשכונה יחד עם רוב בני משפחתו והשאירה אדמה חרוכה.

מאת חיים ברעם
קיבלתי דיווחים מלאי התרוממות רוח ואופטימיות מההפגנה הנהדרת במרכז העיר להזדהות עם הלהט"בים בשבוע שבעבר. האם הצלחת התהלוכה מבשרת על כך שרוח חדשה, מרעננת ומסעירה נושבת עתה בעירנו?

מאת חיים ברעם
ממשלות ישראל ניצלו את ההסכמים לבנייה רחבה של התנחלויות ו"שכונות" חדשות גם בעירנו, העצמאות היחסית של הרשות הפכה כבר מזמן לבדיחה עצובה, והמאמצים המשותפים של הממשלה ושל ההנהגה העירונית נועדו לדחוק את הערבים מהעיר.

מאת אורי ארליך
סרטון ההסברה החדש של התנועה שוטף את הצופים ברצף טענות חסרת בסיס בניסיון לטייח את עמדות הטרנספר הגזעניות של התנועה. ניכר שהתנועה שמבקשת להצילנו פשוט אינה מכירה במציאות, החל במפה וכלה בחוק.

מאת יהודית אופנהיימר
לרגע הייתה זו ירושלים אחרת. בחוץ, קומץ פעילים התיישבו על המדרגות ברחבת שער שכם, שהייתה עכשיו שקטה ורוגעת לאחר ההמולה הגדולה, ומנצנצת באורות החג והעבירו בניהם את רשמי מאורעות היום. זה היה רגע שבו הבנו שעשינו משהו.

מאת חיים ברעם
רמון רוצה לחסום את מקורות קיומם הפיזי והלאומי של הפלסטינים בעירנו, להתנער מכל אחריות לגורלם ולהפקיר אותם מאחורי הגדרות. כך הפך רמון לאידיאולוג הראשי של המחנה הלאומני.

מאת צילי גולדנברג
יש לדרוש משרת המשפטים שתחשוף מאין הכספים שקבוצה זו מקבלת. אבל הפעילות העקומה של אנשי "עד כאן" בטלה בשישים ביחס לעוקם המוסרי של סוחרי הקרקעות היהודים, אנשים יקרים (במובן הכלכלי).