מאת שרלוטה מבוואריה ואבשלום קווה
נודע לכתבתנו לענייני עניינים שרלוטה מבוואריה, הוא ששעות ספורות קודם לכן החליטו כמה פרקים שבספר הספרים, מספר משפטים והמילה הארוכה ביותר בתנ"ך, ואחשדרפנים שמה, להתגייס לצה"לנו כדי להוכיח שלא נס לייחם וכי הם נחושים לתרום לישות המקומית כמה שיותר.
מאת חיים ברעם
קראתי לראשונה את ספרו של קובי ניב, "החיים קשים, הא?" (הוצ' כנרת, זמורה-ביתן דביר 2014) לפני כמה חודשים, וחזרתי וקראתי בו שוב השבוע. הספר הוא לדעתי מעולה ומפריך לחלוטין את הפתגם "הרוצה לשקר ירחיק עדותו".
מאת גדעון ספירו
כאשר מתרחש המקרה הנדיר יותר והמצפון עובד במלוא הקיטור , הטייס מתמלא זיעה כשהוא נזכר בתמונות הקשות כתוצאה מההפצצות, הוא מתלבט והמצפון מוביל אותו בסבלנות בשלבים של כן ולא, ואולי, ומה עם החברים, ומה צפוי לי, ולאט לאט נוצר גביש של אור שמכריע את הכף: עד כאן, אני לא ממשיך. וכך נולד סרבן.
מאת אורי וולטמן
לא ייתכן שום פתרון צודק לשאלה הפלסטינית מבלי לשכנע את מרבית הציבור בישראל לתמוך בפתרון כזה. אין קיצורי דרך, אלא באמצעות פעילות בקרב הציבור הישראלי. ויתור על המערכה הזו, השתמטות ממנה, לא יקדם אותנו למחוזות טובים יותר, אלא רק יאפשר את ההמשך ההידרדרות למחוזות גרועים יותר.
מאת גדעון עשת
לפני כמה ימים, לפני משחק כדוריד, העניקה מכבי ראשון לציון תעודת הוקרה לח"כ בנימין בן אליעזר (עבודה) על שסייע בהשגת תרומות לקבוצה. בתגובה דרשה שרת התרבות והספורט מההתאחדות לספורט לפעול בתקיפות נגד הקבוצה. יושב ראש מפלגת הבית היהודי, אביגדור ליברמן, דרש מהקבוצה לשחק כדוריד בליגה של עיראק – ארץ הולדתו של בן אליעזר. נראה לכם?
מאת אלי אמינוב
כיום, ברור לחלוטין שאחת הסיבות המניעות את ישראל לצאת מפעם לפעם למלחמה בעזה, היא הצורך של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות לנסות את כלי הנשק החדשים במרחב מאוכלס כשטח אש, כדי שתוצאות הניסויים יקבלו גם הערכה מספרית אמיתית ולא משוערת.
מאת ליאור אבישי-קיי
אני רוצה להיות הראשון במשפחתי שייוולד וימות באותו המקום בו אני מתגורר. אני רוצה להישאר במקומי שבכרם התימנים. להישאר בבית שלי, בנופים, בתוך עננת הזיכרונות והריחות הקבועים, להישאר עם חברי, שרידי משפחתי והכי חשוב להישאר במקום בעבודתי.
מאת חיים ברעם
בעוד 48 שעות, ביום הראשון של העתיד, ניפרד שוב מכל חגי תשרי, ונשתדל להישיר מבט לקראת הבאות. יותר קל לכתוב מאשר להתבונן לתוך הערפילים, הצבועים לקראת הערב בצבע אדמדם מקסים.
מאת אבשלום קווה
בקפיצתו המרהיבה, חגג העיוני הזה את חתונת הפאר שלו, אליה הוזמנו המי ומי, כשכול מנה היא בסדר גודל של שכר מינימום לעובד בחודש.
מאת עודד גולדרייך
האתוס של שירות החברה אינו מבטיח צדק חברתי או כל מטרה חברתית ראויה אחרת, שהרי המטרות החברתיות נקבעות בזירה הפוליטית. אבל היעדר אתוס של שירות החברה מחבל ברלוונטיות של הזירה הפוליטית, משום שהיעדר זה פוגע בתרגום של ההכרעות הפוליטיות לפעולות ממשיות. דברים אלו מתבררים כאשר שואלים מה מחליף את האתוס של שירות.
